Igrot Kodesh · Letter 3830 — Faith & Bitachon

B"H

18 Tishrei 5716

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Mr. S. B., who is called Dr. Ulman,

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of 29/9, as well as the printed matter that accompanied it, for which I thank you.

You observe that the Reform Jews do not lack means, which is not the case in the domain of holiness. And you conclude by saying: "Why should the living man complain?" — perhaps he should simply be content to be alive (without seeking to act in the world, being merely passive).

It is unnecessary to explain at length what should be self-evident — namely, the necessity of rejecting such a conclusion. The history of the people of Israel* over millennia provides the proof. The verse asks: "Why is the way of the wicked (those who are passive and do not serve Hashem, like the Reform Jews in this context) fruitful?" — and our Sages relate that Moshe*, the master of all Israel*, already posed this very question. Despite this, he received the Torah* on Mount Sinai and transmitted it down to our generation and for future eras.

For it is an eternal Torah*, of the same root as Hora'ah*, meaning "teaching." It is immutable, in all places and at all times. And its directives are binding and constitute a merit for each individual.

Among these directives is the one found in the Mishnah*, at the end of tractate Kiddushin*: "I was created to serve my Creator." This is a perpetual injunction, applying in every place, at every moment of a person's life. And one can fulfill it only through the path charted for us by the Creator of the world — which consists of disseminating "the candle (which) is a mitzvah* and the Torah* (which) is a light," as well as the luminary of the Torah*, which is its inner dimension, within one's own four cubits — in which are found the body and the animal soul — in one's immediate surroundings and even those that are distant.

All the questions that trouble and sometimes even veil and obscure can, for the most part, find an explanation with the proper effort and depth, together with the help of Hashem. But even if one has not yet reached that level — especially since, as can be verified, those who are capable of attaining elevation and acquiring profound knowledge are few — one is in no way exempted from assuming this mission on a daily basis.

The Holy One, blessed be He, expects this action from you. He has therefore surely granted you all the necessary strength to carry out this mission. Consequently, everything depends solely on your will. Indeed, a question that one has does not prevent one from satisfying the physical needs of the body — from eating and drinking. How much more should it not prevent one from satisfying the needs of the source of the body's vitality — its spiritual nourishment, which is Torah* and mitzvos*.

With my blessing for success in all that has been said and for good tidings,

Due to the sanctity of the festival (of Sukkos*), the Rebbe shlita* does not sign this letter, and I do so in his stead,

The secretary,

ג'תתל

ב"ה, י"ח תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מר ש.ב. המכונה ד"ר אולמן שי'

שלום וברכה!

נתקבל מכתבו מ-29.9 וכן התדפיס ששלח, ות"ח.

ובמ"ש אשר הרעפארמים וכו' אין חסרים להם אמצעים משא"כ בסטרא דקדושה, ומסיים מה יתאונן אדם חי, אולי באמת די שחי הוא.

הנה למותר להאריך בדבר הפשוט אשר מסקנא זו מופרכת היא, ודברי ימי עם ישראל במשך אלפי שנים יוכיחו, ובלשון הכתוב מדוע דרך רשעים צלחה, ופירשו רז"ל אשר כבר משה רבנו רבן של כל ישראל עמד על בעיא זו, ובכל זה הרי קבל תורה מסיני ומסרה וכו' עד לדורנו ודורות הבאים תורה נצחית שתורה היא לשון הוראה, ונצחית ענינה שבכל מקום ובכל זמן הוראות אלו מחייבות ומזכות. מההוראות הן פסק המשנה דסוף קידושין, אני נבראתי לשמש את קוני, שזהו ציווי תמידי בכל מקום ובכל רגע מימי חיי האדם, ושימוש זה אפשר רק בדרך אשר בורא עולם סלל לפנינו והיא: להפיץ נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, בד' אמות של עצמו, שבאמצעיתה הוא הגוף ונפש הבהמית שלו ובכל הסביבה הקרובה וגם הרחוקה.

וכל הקושיות המבלבלות ולפעמים גם מסתירות ומעלימות, רובא דרובא ע"י יגיעה והתעמקות מתאימה ובסייעתא דשמיא מוצאים התירוץ והפתרון, ואפילו אם עדיין לא הגיע האדם לדרגא זו, ובפרט ע"פ הנראה בחוש בני עלי' והבנת השכל מעטים הם, אין זה פוטרו כלל וכלל ממילוי תפקידו מדי יום ביומו. וכיון שהקב"ה דורש זה ממנו הרי בודאי שהקדים לתת לו הכחות למילוי תפקידו זה ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, וכמו שאין קושיא מבלבלת למילוי צרכי הגוף באכילה ושתי' וכו' עאכו"כ שמצד עצמה אינה מבלבלת למילוי צרכי מקור חיות הגוף היא הנשמה ע"י מזון הרוחני הם התורה ומצות.

בברכת הצלחה בכל האמור לעיל ולבשו"ט.

מפני קדושת המועד לא בא

כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו

על החתום,

והנני חותם בשמו,

המזכיר