Igrot Kodesh · Letter 3856 — Faith & Bitachon

B"H

4 Marcheshvan 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

You write to me that you have no free time and that you cannot concentrate your thoughts. This is precisely the subject of this letter. Indeed, one manages to find time for that which one understands through one's intellectual soul. It is unnecessary to elaborate on this idea, so self-evident is it.

You give me the reasons justifying that the peace among you is not as solid as it should be. Everything would be quite different if there were a person who commanded unanimity.

Each one of us receives a mission, at the appropriate time, in the appropriate place, in the appropriate domains. A verse (Koheles* 3:11) clearly establishes — and it is a principle of faith — that "the reward is commensurate with the effort." Chassidus* explains this, and elementary logic suffices to understand it.

All therefore receive the necessary strength to carry out this mission. To wonder what would happen if things were otherwise is a reflection that is certainly profound, but that has no concrete implication — indeed, it can weaken the desire to rectify the current situation, as one can verify concretely.

Needless to say, in such a situation, whoever so desires has the possibility of putting into practice the words of the verse: "See, I have placed before you… and you shall choose life." Moreover, all the parties involved are, in this case, connected to Chassidus*, to a greater or lesser degree. Chassidus* is the luminary of the Torah* and its inner dimension. Your task is thereby greatly simplified.

May Hashem grant that you soon share good tidings of all this.

With my blessing,

ג'תתנו

ב"ה, ד' מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

...מה שכותב שאין לו פנאי ורכוז המחשבות וכו', הרי ע"ז באתי, אשר כיון שבענין שנפש השכלית מבינה מוצאים פנאי וריכוז המחשבה, מפני מה אין הדבר כלל בענינים שנפש האלקית מבינה, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.

מ"ש אודות הסיבות להעדר ריבוי השלום וכו' בתוככי וכו', ואיך הי' משתנה המצב לטוב באם הי' נמצא איש שהכל היו מודים בו כו' וכו'.

הרי לכל אחד ואחד מאתנו ניתנה עבודתו - בזמן מתאים לו במקום מתאים ובענינים מתאימים, וכתוב מפורש הוא (קהלת ג, יא) ומעקרי האמונה, ולפום גמלא שיחנא, וכפירוש תורת החסידות (ומובן גם בשכל אנושי) שניתנו כחות למלאות עבודה זו , ולכן המחשבה איך הי' באם הי' באופן אחר, הרי זה שכל עיוני שאינו נוגע כלל לפועל, ולא עוד אלא שעלול להחליש המרץ בתיקון המצב בהוה, וכנראה בחוש, וברור הדבר שגם בהמצב כמו שהוא - הבחירה ביד כל השייכים לזה לקיים מאמר מכתוב ראה נתתי לפניך גו' ובחרת בחיים, ולא עוד, אלא שכיון שכולם שייכים לתורת החסידות, במדה גדולה או קטנה, והיא המאור שבתורה ופנימיותה - לכן עבודתם בנקל יותר, ויה"ר שיבשר בקרוב בשו"ט בכל האמור לעיל.

בברכה.