Igrot Kodesh · Letter 388 — Yahrtzeit Commemorations and Torah Thought

By the grace of Hashem,

25 Menachem Av 5708,

To the distinguished chassid who fears Hashem,

Rav H. H. Havlin,

I greet and bless you,

You have surely received my letter of last week asking you, for the time being, to do nothing for Rebbetzin Sheina*. In the meantime you have surely also received the booklet published on the occasion of the liberation festival*.

The anniversary of my father's passing* has surely been observed as it ought. Please withdraw from the fund, on my behalf, three pounds for Yeshivat Torat Emet*, three for Kollel Chabad* and three for the International Tehillim* Group. I will provide the equivalent from here when you inform me.

I will conclude with a word of Torah*, drawing on what I explained at the anniversary of the passing, during a chassidic gathering* — namely, an interpretation, allusive and based on Chassidut*, of the first Mishnah* of tractate Kelim*, chapter 24. I will reproduce it briefly here.

The curved shield* — one that protects the body — alludes to one who puts Torah and mitzvot* into practice so that they protect him from all difficulty. What is more, during battle one lies upon this shield. For one can be engaged in struggle against the evil inclination* yet find oneself lying down, that is, with head and foot at the same level.

In such a case, the intellect — which the standing position symbolizes — does not function. The love and fear of Hashem aroused through contemplation, symbolized by the sitting position — causing the head to descend toward the foot — are not revealed. Only natural love and fear remain, or even the hidden love, within which there is also a measure of fear.

Certainly this is only the beginning of divine service*, yet personal effort is then necessary. One feels no attraction toward spirituality. One can therefore become corrupted in ways permitted by the Torah.

Consequently one can contract impurity through contact — not acting wrongly by nature, but rather due to the coarseness of one's character, through deep immersion in worldly pleasures, including those for which one feels no particular attraction.

Such a situation results from the person's own actions, serving Hashem without any enthusiasm, without intellectual engagement, without being 'seated,' but truly in a fallen position.

The second category of shields — which does not allow lying or sitting — alludes to a purely intellectual service of Hashem, detached from feelings: the standing position, meaning meditation upon the good that the Divine provides. Even so, the struggle* continues and one may become its victim, falling to the ground by awakening one's enthusiasm for worldly pleasures. Impurity is therefore possible and can be contracted through contact with the dead — that is, through the bite of the serpent*, the sin of the Tree of Knowledge*.

The third category consists of 'the Arab shield*' — that is, the situation of one who makes no intrinsic personal use of Torah and mitzvot, being an 'Arab'* in the domain of holiness, meaning one 'who prostrates himself before the dust'* — which symbolizes submission — as it is said: 'May my soul be as dust before all.'

This is therefore the smallest shield, as Rabbi Ovadya of Bartenora* emphasizes, since it alludes to one who no longer feels his own person, desires only to bring satisfaction and joy to Hashem. For the Master's pleasure becomes his own and he is nothing more than an emanation of his Creator. No struggle against him is conceivable, for his enemies melt away. He is therefore consistently pure.

Wishing you all the good,

Rav Menachem Schneerson,

Notes

(1) Rav Chanoch Hendel Havlin, Jerusalem. See letter no. 179.

(2) To observe mourning, even though his death had been established as per letter no. 382.

(3) Of 12 Tammuz*.

(4) 20 Menachem Av*.

(5) Recited by the mourner.

(6) To surround the body.

(7) As defined by this Mishnah.

(8) Against the evil inclination.

(9) From the sin of the Tree of Knowledge of good and evil.

(10) As this people did in the time of Avraham*, according to the Midrash*.

(11) This level is therefore spiritually the highest. It designates the person who is completely submissive and can therefore not contract impurity.

שפח

ב"ה, כ"ה מנ"א, תש"ח
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהרח"ה שי'

האוולין

שלום וברכה!

מכתבי משבוע העבר (שעיקרו שלע"ע לא יעשו מאומה בענין הר' שיינא), ודאי הגיעו. כן בטח קיבל בינתיים הקונ' דחג הגאולה.

בטח נשמר היאצ"ט של אאמו"ר נ"ע כהלכתו. ומטובו למסור מקופתנו על חשבוני לישיבת תו"א לכולל חב"ד ולחברת תהלים העולמית - לכאו"א שלש ליט' ואכניס חילופם כשיודיעני.

ולסיים בפטפטיא דאורייתא במה שפי', בעת ההתועדות ביום היאצ"ט, את הנלפענ"ד רמזי משנה רפכ"ד דכלים - ע"פ דא"ח ואבוא בקצור נמרץ:

שלשה תריסין הם - תומ"צ הם כתרים כו' וג' סוגים בהם, היינו באופן קיומם:

תריס הכפוף שמקיימם מפני שרוצה שהתומ"צ יגינו עליו מכל צרה, ולא עוד אלא ששוכב עליו במלחמה שנמצא במלחמת היצר ובכ"ז שוכב - הראש והרגל בשוה. אין עבודתו מצד המוחין מצ"ע - עמידה. גם לא מצד דו"ר שכליים - ישיבה, השפלת הראש ברגל. כ"א מצד דו"ר טבעיים או רק מאהמ"ס שנכלל בה גם דחילו.

ולכן אף שכך היא התחלת העבודה (רמב"ם סוף הל' תשובה) אבל כיון שלע"ע "עובד הוא את עצמו" ולא מפני הטוב טעם ברוחניות אין מונע שיעשה נבל ברשות התורה ובמילא יכול להיות טמא גם טומאת מדרס היינו לא רק עבירה מצד טבעו כ"א גם מה שבא עי"ז שנתגשם ונשקע בחומריות גם בלא חמימות התאווה (זיבה - באבר מת.

ועיין אור התורה רמ"ו, ב). והוא מדה כנגד מדה כמו שעבודתו בלא חיות - חיוהי, מוחין - מצ"ע שכיבה או ישיבה גם הנפילה באבר מת.

סוג הב' תריס שמשחקין בו בקונפון - אינו שייך לשכיבה ולא לישיבה כי קיום התומ"צ שלו הוא בעבודת המוחין מצ"ע (ולא בהשפלה במדות) - עמידה - בהתבוננות בטוב האלקות אבל עדיין נמצא הוא במלחמה ואפשר שחברו (ראה הגהות אדנ"ע הנדפסות בסי' תו"א ר"ל, ע"א, על ואהבת לרע"ך) יכהו יפילו ממדריגתו אבל רק ע"י מלחמה חמימות התאווה ולכן אף שאין מקום לטומאת אבר מת אבל יכול להיות טמא בשאר טומאות ובודאי יהי' טמא טמא מת שזהו ענין בעטיו של נחש.

סוג הג' דיצת הערביין שאין התומ"צ כלי תשמיש בשבילו כלל. כי הוא ערבי - בקדושה - משתחוים לאבק, ונפשי כעפר, ביטול. ולכן התריס קטן ביותר וכמ"ש הרע"ב, שאינו מציאות לעצמו כלל, כ"א לעשות נח"ר ושמחה למעלה ותענוג האדון הוא תענוג שלו ובמילא גם במלחמה אינו נמצא כי אינו אלא המשלח ואין שייך מלחמה נגדו כי כדונג ימסו, ובמילא טהורה מכלום.

באיחולי כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן
שפח
מהעתק המזכירות.

הרה"ח.. האוולין: אגרות נוספות אליו - לעיל קעט, ובהנסמן בהערות שם. בענין הר' שיינא : אף שכבר נודע מפטירתה כדלעיל אגרת שפב.