Igrot Kodesh · Letter 3897 — Tzedakah

B"H

23 Marcheshvan 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 19 Marcheshvan. Upon reading it, I was surprised to find that you were angry. Admittedly, our Sages say that Kohanim* are easily angered. However, it is not with this statement of our Sages that you should begin your conduct as a Kohen*. Indeed, there are many other prerequisites. Moreover, why should you direct your anger toward your neighbor? It is stated that a person is close to himself, and furthermore, this is not a distant neighbor, but precisely the one who brings fullness and all the good — specifically, the good.

Do you recall that, regarding a certain person, I told you that marital harmony also conditions material sustenance, as the Mishnah* explains at the end of tractate Uktzin and the Likkutei Torah* at the end of Parshas Berachah*? Now, if the Torah* requires one to invest personal effort in natural events in order to earn a livelihood, how much more must this be so for a situation about which the Torah* itself states that material sustenance depends on it.

It is surely unnecessary to say more, so self-evident is this. My purpose is merely to point out and emphasize that such domains — even if they appear secondary and unimportant in the eyes of men — are nonetheless indicators of the Chassidic conduct of a certain person, as highlighted by certain Chassidic talks and according to what one can deduce from them.

May Hashem grant that you soon inform me that you have begun the effort upon yourself in this regard. In this way, you will also have the merit of reporting that you observe success in your endeavors.

With my blessing to share good tidings of all this and to report that you are earning a better livelihood,

ג'תתצז

ב"ה, כ"ג מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ט מ"ח, שעורר תמי' בקריאתי בו שהוא בקפידא על כו', אשר אף שאמרו רז"ל שכהנים קפדנים הם, הנה נוסף על שלא דוקא במרז"ל זה צריך להתחיל העבודה בתור כהן, והרי כמה ענינים ישנם קודם לזה, הנה אפילו בענין זה עצמו למה לנצל קפדנות בנוגע לזולתו, כיון שהאדם קרוב יותר לעצמו, ובפרט כשהמדובר הוא לא על הזולת הרחוק אלא דוקא על הזולת שהוא המשלים ועושה מלא טוב היות, דוקא טוב.

ואולי זוכר עדיין מה שאמרתי לו בדבר פב"פ אשר ענין דשלום בית נוגע גם לפרנסה, וכדבר משנה סוף עוקצין, ובלקו"ת סוף פרשת ברכה. ואם צריכים להשתדל - ע"פ תורה - בענינים הטבעים, שבהם תלוי' הפרנסה, עאכו"כ שצריך להשתדל בענינים שעל פי תורה שבהם תלוי הפרנסה והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, ולא באתי אלא להעיר ולהאיר אשר ענינים כאלו אף שבעיני בני אדם נראים שפעוטים וקטנים הן הם דוקא אבן הבוחן עד כמה פב"פ חסיד, וכמבואר ומובן מכמה שיחות הק'.

ויה"ר שבקרוב ממש יודיע שהתחיל לעבוד ע"ע בכיוון זה, ואז יזכה להודיע ג"כ שרואה הצלחה בעבודה זו.

בברכה לבשר טוב בכל האמור לעיל וגם ע"ד הרחבת הפרנסה.