Igrot Kodesh · Letter 392 — Spiritual Supremacy of Human Mitzvah Performance
Volume 2 · Letter 227
By the grace of Hashem*,
10 Elul 5708,
To the distinguished Chassid* who fears Hashem,
Rav M. Z.[1],
I greet you and bless you,
I duly received your letter and the ninety-five[2], a gift from Mr. Dalfon[3], which were enclosed with it. This is no doubt only a beginning, and I thank you for it.
My reply was delayed by my many occupations, as I must prepare the publication of the summaries of the Tzemach Tzedek* and his commentaries on the Tanya*, with several additions. I am hopeful that this work will be published as early as next week.
I do not possess the Zecher Yehudah and the Tzeror Hachaim.
I will conclude with words of Torah*. In the book about to be published, I noted an explanation of the Baal Shem Tov* according to which the angel Mikhael* would exchange the entirety of his divine service for one of a Jew's four Tzitzit*[4]. Now, why is it specifically this Mitzvah* that is mentioned here? And why is one Tzitzit* mentioned, rather than merely one thread of Tzitzit*?
The explanation is found in the Zohar*, volume 3, page 216a, which notes that the initials of the names of the four angels who are the four legs of the celestial Chariot* form the word Gemara*. Mikhael* is one of them. Now, the Tikkunei Zohar*, in Tikkun 10, specifies that one who wears Tzitzit* is considered as having built the Heavenly Throne[4].
The angel Mikhael* therefore considers that, through one Tzitzit*, he is regarded as having accomplished those achievements. He would thus prefer to act in a concrete manner, and is ready for that purpose to exchange the value represented by the celestial Chariot*.
That is therefore why only one of the four Tzitzit* is mentioned here. Indeed, that is all that Mikhael* possesses, as we have just explained[5]. In my printed notes, I also develop another explanation, based on the revealed part of the Torah*[6].
I wish you to be inscribed and sealed for a good year. Greeting all those dear to you,
Rav Menachem Schneerson
שצב
ב"ה, י' אלול, תש"ח
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרמ"ז שי'
שלום וברכה!
מכתבו עם המוסג' צ"ה ממר דלפון שי' הגיענו ובטח ובודאי אינו אלא התחלה ות"ח.
נתעכב המענה שלי מפני טרדותי להו"ל קצורי הצ"צ והגהותיו על התניא עם כמה הוספות שבשבוע הבע"ל תקותי שיצא מביה"ד.
הס' זכר יודא והס' צרור החיים אין תח"י...
ולסיים בד"ת נתעוררתי בהס' הנ"ל הנדפס שמובא מאמר הבעש"ט שאפילו מלאך מיכאל הי' נותן כל עבודתו בעד ציצה אחת מד' ציציותיו של א' מישראל, ומהדיוקים למה תפס מצות ציצית דוקא, מפני מה ציצה אחת ולא חוט אחד. וי"ל ע"פ מ"ש (זח"ג רטז, א) דמלאך מיכאל הוא מהמרכבה דר"ת כל המרכבה גמרא, והנה איתא בת"ז (ת"י) דכל הלובש ציצית כאילו אתקין כורסייא, ולכן אומר דאף שציצית הוא רק כאלו כו' בכ"ז הי' נותן עבודת המרכבה עצמה בעד זה, ולכן אמר בדיוק ציצה א' מד', דכל זה ורק זה שייך למיכאל כמובן. ובהערותי בנדפס באה גם ע"ד הנגלה.
בברכת כוח"ט ופ"ש כהדו"ש
הרב מנחם שניאורסאהן
שצב
נדפסה בלקו"ש חי"ג ע' 198 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
מורמ"ז: גרינגלאס. אגרות נוספות אליו - לעיל קע, ובהנסמן בהערות שם. בהס' הנ " ל : ע' מו ובהערות כ"ק אדמו"ר שליט"א שם ע' קנ.