Igrot Kodesh · Letter 3967 — Chinuch

B"H

16 Kislev 5716

Brooklyn

Blessings and greetings,

I have duly received your letter of 28 Cheshvan and, due to my many obligations, my response has been delayed until now (see also Igros Kodesh, Letters #4049, 4090).

Concerning the content of your letter: the instruction has been given to every Jew to begin the day by saying Modeh Ani*, "I give thanks to You, King..." But this does not apply only to the beginning of the day. For this practice must additionally set the tone and apply to all the events of the twenty-four hours of the day. The Torah*, which is a Torah* of life, demands this of each one of us. It is therefore certain that each person truly has reason to give thanks to Hashem, every day, without exception.

Consequently, I am surprised by the tone of your letter, being certain that on many occasions you have reflected upon the words of Modeh Ani* and upon the various ways of maintaining this awareness in the prayers and blessings throughout the day.

It is clear that no one possesses everything he wants, nor even what he wants through the force of his good inclination. Such is indeed the situation in this world, particularly since we find ourselves in exile, until the coming of our righteous Moshiach* and the complete redemption. The quality of completeness has disappeared, and no one receives everything he desires in his heart. Despite this, we are enjoined to say Modeh Ani* and, moreover, to do so with joy.

Furthermore, it is not sufficient that the Modeh Ani* be joyful. The entire day, with its various events, must also be joyful. Indeed, one must constantly fulfill the commandment: "Serve Hashem with joy," as various texts explain. For one does not serve Hashem only by praying, studying the Torah*, or giving tzedakah*. One can and must also do so by eating, drinking, performing various tasks, including those of the household.

Nevertheless, all of this would have needed to be spelled out if it concerned someone else. As for you, however, it suffices that you reflect upon what you yourself write, that you observe it and bring to light its right side (its positive side). Thereupon, your reasoning will be completely different and, in my opinion, that is when it will be correct. This reasoning will be the following:

Hashem gave you good children. You reside in New York, a city in which a small percentage of Jewish children receive a Torah* education. Yet yours have an education that is not only Jewish, but even Chassidic*, within a yeshivah* founded by leaders of Israel. Your husband, despite everything you write about him, did not prevent you from giving them such an education. On the contrary, he helps you, even if he does not do so to the full extent of your expectations.

Your husband is a businessman in New York, and you know how such people generally spend Shabbos* and the festivals. You also know to what they devote their leisure time — in nightclubs and other similar places. Yet Hashem granted you the merit of having a husband who devotes a portion of his time to Jewish communal activities. Furthermore, he does so, of course, on a volunteer basis.

You can further develop the positive aspect of this reasoning. You surely know of various circumstances that you can include therein and of which I know nothing. If you take stock of all of this, you will see for yourself what conclusion you can draw.

May Hashem grant you the happiness of observing your husband, your children, and all those around you, in the future, only with your good eye. You will then see to what extent you should be satisfied, thanking Hashem from the depths of your heart for His kindness, His beneficence, and even more for those that are yet to come.

With my blessing for good tidings, always and every day,

ב״ה ,ט״ז כסלו ,תשט״ז

ברוקלין.

ברכה ושלום!

קבלתי מכתבה מכ״ח חשון ,ומפני רוב הטרדות ,התעכב המענה עד

עתה.

בנוגע לתוכן מכתבה; כפי שנצטווינו ,שכל יהודי מתחיל את יומו

במלים ,״מודה אני לפניך מלך כו׳״ ,אין הכוונה רק לתחילת היום ,אלא

זה נותן את האוירה ,וצריך לסחוף את המאורעות של כל היממה,

וכאשר התורה ,שהיא תורת חיים ,דורשת זאת מכל אחד מאיתנו ,הרי

ודאי שיש על מה להודות לשם יתברך ,בכל יום ,ללא יוצא מהכלל .ולכן

מתפלא הנני על נימת מכתבה ,בהיותי בטוח שפעמים רבות התבוננה

במלים של מודה אני ,ובפסקאות שונות שרעיון זה חוזר ונשנה בהן

בתפילות ובברכות במשך היום.

זה מובן ,שלאף אחד אין את כל מה שהוא חפץ ,אפילו לא כל מה

שהוא רוצה מצד היצר טוב ,משום שזהו האופן שבו נקבע העולם הזה,

ובפרט מאז שנמצאים בגלות עד שיבוא משיח צדקנו ותהי׳ הגאולה

האמיתית ,אין שלימות מוחלטת ,ולאף אחד אין את כל משאלות לבבו,

ואעפ״כ נצטווינו לומר ״מודה אני לפניך כו׳״ ,והדרישה היא יתירה מזו,

שהדבר ייאמר בשמחה.

ג׳תתקסז

לתוכנה ראה לקמן עמוד .249אגרות־קודש כרך יב אגרת ד׳צ.

ולא רק אמירת מודה אני צריכה להיות בשמחה ,אלא כל היממה

עם כל מאורעותי׳ צריכה להיות בשמחה ,שכן עליהם כולם הוא הציוויי

של עבדו את ה׳ בשמחה ,וכמבואר במקומות רבים ,שצריך לעבוד את

השם יתברך לא רק בתפילה ,לימוד תורה ונתינת צדקה ,אלא אפשר

וצריך לעבוד את השם יתברך גם באכילה ושתי׳ ,עשיית עבודות שונות

וגם עבודות הבית הן בכלל זה.

ובכן ,הי׳ צריך להגיע לכל זה אילו הי׳ מדובר אודות אחרים ,אבל

כשמדובר אודות עצמה ,הרי כשהיא עצמה תתבונן בענינים אודותם

כותבת ,לעיין בזה ולראות את הצד ימין שבזה ,אזי יוצא חשבון אחר

לגמרי ,ולדעתי ,הוא אכן החשבון הנכון ,כלומר:

השם יתברך חנן אותה בילדים טובים ,ומבלי הבט על כך שנמצאת

בניו יורק ,שרק אחוז קטן מילדי ישראל מקבלים חינוך תורני ,נתן לה

השם יתברך את האושר שהילדים שלה מקבלים לא רק חינוך תורני

סתם ,אלא גם חינוך חסידי בישיבה שנוסדה ע״י נשיאי ישראל ,ומבלי

הבט על כך אשר -ככתבה -בעלה כו׳ ,הרי הוא לא הפריע לחינוך כזה,

אלא אדרבה ,הוא עוד מסייע ,גם אם לא במידה הנראית לה שהי׳ עליו

לסייע ,ומבלי הבט על כך שבעלה הוא איש עסקים בניו יורק ,ולמרבה

הצער ידוע כיצד עוברים שבתות וימים טובים אצל רובם ,ובמה הם

מבלים את זמנם הפנוי ,במועדוני הלילה וכו׳ .השי״ת הצליחה ,שבעלה

מקדיש חלק מזמנו לצרכי ציבור בני ישראל ,ומובן מאליו שלא על מנת

לקבל פרס .וכך יכולה היא להמשיך את החשבון מהצד היותר טוב,

שבטח יודעת היא פרטים רבים יותר שאינם ידועים לי ,וכשתעשה את

הסך הכל מכל זה ,תראה כבר בעצמה מה התוצאה.

והשי״ת יגרום לה אושר ,שמעתה ולהבא תביט רק בעין טובה על

בעלה ועל ילדיהם -שיחיו -ועל כל הסביבה ,שאז תראה בעצמה עד

כמה אפשר לשמוח ולהודות להשם יתברך עם כל הלב על חסדיו בעבר,

ועל החסדים -ובמידה רבה עוד יותר ־־ בעתיד.

בברכה לבשורות טובות תמיד כל הימים.