Igrot Kodesh · Letter 4006 — Faith & Bitachon

B"H

3 Teves* 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am somewhat surprised not to have heard from you since the end of Cheshvan*. May Hashem* grant that this be a good sign, indicating that all is well. Chanukah* has just concluded. Now, one of the teachings of this festival is that the halachah* follows the opinion of Beis Hillel*, according to which one must go in an ascending manner (in the number of candles one lights), for an increase is necessary in matters of holiness*. This principle must therefore apply equally to your activities. I thank you for the good and detailed tidings you will send me.

You tell me that no match (for marriage) is being proposed to you that suits you and that you have no means to act. It is clear that both of these ideas must be rejected. Our Sages* say that "the daughters of Yisrael* are beautiful" — which is understood both physically and spiritually (and there is therefore no reason to think that a Jewish person has a defect).

One must therefore act as all young men who fear the Word of Hashem* do in this matter — that is, by engaging an intermediary. I have already written this to you several times, but it seems that you lack urgency in this matter.

As is human nature, the longer your delay continues, the harder it will be to break free of it. Nevertheless, you are obligated to put into practice the teaching of our Sages* that a man searches (for a wife) as he would for something he has lost.

The words of the Torah* are not fine figures of speech. They describe precisely that to which they apply. Know, therefore, that this concerns something you have lost, and each day that passes without your finding it introduces, in a certain way, the lack.

Our Sages* explain all of this at length in Tractate Yevamos*: "Whoever remains (without a wife cannot be joyful)." I await your good tidings as soon as possible.

ד'ו

ב"ה, ג' טבת, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

לפלא קצת שמשילהי חשון לא נתקבלו מהם כל ידיעות, ויה"ר שיהי' זה סימן לטובה שהכל בסדר, וכיון דאזלינן מימי חנוכה שאחת ההוראות מזה היא דהלכה כבית הלל דמוסיף והולך דמעלין בקדש, הרי גם בפעולותיהם יקוים פסק זה, ות"ח על הבשו"ט ומפורטות שיודיעו.

במה שמסיים במכתבו שאינו רואה דבר מתאים בהנוגע לשידוך וגם לא דרך לפעולה, הרי פשוט ששני הענינים מופרכים, וכמרז"ל בנות ישראל נאות הן, שהפירוש בזה הן בגשמיות והן ברוחניות, והדרך לפעולה הוא כמו שעושים שאר האברכים יראי ד' בכגון דא, הוא ע"י ממוצע, והוא הדבר אשר כתבתי לו איזה פעמים שכנראה מתרשל בענין זה, ומתאים לטבע בני אדם בכיו"ב ככל שיגדל משך זמן ההתרשלות, קשה יותר להפטר ממנה, אבל כיון שמוכרח קיום פסק רז"ל שצריך לחזור כאדם המחזר אחר אבידתו, וידוע שדברי תוה"ק הם לא במליצה יפה אלא שמתאימים הענינים להביטוים בהם משתמשים, הנה ידע שזהו אבידה, וכל יום שעובר בלעדי זה יום חסר הוא במדה ידועה, וכבר האריכו רז"ל בסוגיא דיבמות, כל השרוי בלא כו' ואחכה לבשו"ט בהקדם היותר אפשרי...