Igrot Kodesh · Letter 4008 — Faith & Bitachon

B"H

3 Teves* 5716

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*, Rav Shmuel Menachem Mendel,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 7 Kislev* (in which you presumably announce the passing of your grandmother).

May Hashem* grant that in the future you experience no more suffering and pain, and that you report to me only good news about yourself and your entire family.

You discuss the recitation of Hallel* by the mourner who leads the prayer service. I am surprised by this question. Our custom in this matter has been printed, for five years already, in the Chanukah* pamphlet containing the discourse of the Tzemach Tzedek* entitled "Blessed is He Who performed miracles," published by Kehot* in 5701 (1941).

You pose the following questions:

A) Should one pay someone to recite Kaddish* for your grandmother, given that she has no son (her son having passed away shortly before her) and her grandsons already recite it for her son, your father?

It seems to me that it is preferable for the Kaddish* to be recited by the grandson, especially the son of the son, rather than by someone else. The grandsons should therefore recite it. Our later authorities — the Kitzur Shulchan Aruch*, chapter 26, paragraph 16; the Sdei Chemed*, article "mourning," paragraph 53; and the Kol Bo*, page 376 — affirm that one may recite a single Kaddish* for two deceased at once. In contrast, the Zera Emes*, cited by the Sdei Chemed*, article "mourning," paragraph 158, disagrees. Nevertheless, this latter authority considers the case where a relative recites it, which is different from the case where one pays a third party.

One should consult the text of these works, but I do not have them available.

B) Will it be necessary to recite Kaddish* for your grandmother when the eleven months for your father are completed? Is there not, in this, a risk of making him appear to be a wicked person before those who hear you? (It is said that a wicked person spends twelve months in Gehinnom*. Continuing to recite Kaddish* beyond the eleventh month thus implies that the person for whom it is recited is indeed wicked.)

The teaching of Rabbi Akiva*, cited by the Elef HaMagen on the Mateh Aharon and by the supplements of the Maharsha* on Yoreh De'ah*, establishes that such a concern is unfounded. The Kanaf Renanah*, cited by the Kol Bo*, page 369, is of the same opinion. This is also what the Kitzur Shulchan Aruch* states at the previously cited reference. And the conclusion is lenient.

With greetings to all the members of the Chabad* youth association, who should have long life,

(Rav S. M. M. Schneersohn of Yerushalayim; see, regarding him, letter no. 3382.)

ד'ח

ב"ה, ג' טבת, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה שמואל מנחם

מענדל שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מז' כסלו.

הנה יהי רצון אשר מכאן ולהבא לא ידע עוד מכל צער ועגמת נפש ואך טוב יבשר בהנוגע לעצמו ולכל המשפחה.

ומ"ש אודות אמירת הלל ע"י אבל היורד לפני התיבה, הנה לפלא השאלה על זה, כיון שזה כחמש שנים שנדפס מנהגנו בקונטרס חנוכה, מאמר הצ"צ ברוך שעשה נסים הוצאת קה"ת תש"א...

בהשאלה: א) אם לשכור אחר שיאמר קדיש אחר הזקנה ע"ה כיון שבנים אין לה והנכדים אומרים בלאה"כ קדיש אחר בנה - האב ע"ה.

נ"ל, כיון שיש מעלה באמירת נכד ובפרט בני בן לגבי אחר, יאמרו הנכדים, ועפמש"כ באחרונים (ראה קצש"ע סכ"ו סט"ז. שד"ח אבלות ס"ק נג. כל בו ע' שעו) דקדיש אחד עולה לשני מתים. אבל בזרע אמת (הובא בשד"ח אבלות ס"ק קנ"ח) ל"ג כן.

וי"ל דשאני שם דעכ"פ קרוב יאמר משא"כ לשכור אחר. וצ"ע בהס' הנ"ל בפנים. ואינם תח"י.

ב) אם לומר הקדיש לאחר הזקנה לאחר גמר י"א חדש דפטירת האב דיש לחוש דהוי כמשוי' לי רשע בעיני השומעים.

בס' משנת דרע"ק (הובא באלף המגן ע"ס מט"א ובהשמטות מהרש"א ביו"ד) מוכח דאין לחשוש להנ"ל. וכ"כ בכנף רננה (הובא בכל בו ע' שס"ט) וכ"מ בקצשו"ע הנ"ל.

ומסיים בטוב.

בפ"ש כל חברי צעירי אגודת חב"ד שי'.

ד'ח
מו"ה שמואל מנחם מענדל שי': שניאורסאהן, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"א ג'שפב, ובהנסמן בהערות שם.