Igrot Kodesh · Letter 4051 — Faith & Bitachon

B"H

25 Teves* 5716

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 5 Teves*, which follows, as you yourself state, your previous correspondence written a year and a half ago. During this time, you were able — and therefore obligated — to experience elevation in the study of Chassidus*, in the practice of its customs and ways. I searched for these details, or at least a brief description of them, in the four pages of your letter. I did not find a single allusion to any of this. You merely pose yet more questions.

I am surprised by your attitude, for you are a Jew who is aware that the Torah* was given because the Children of Israel proclaimed: "We will do and (then) we will understand." More broadly, the Mishnah* in Tractate Berachos*, beginning of the second chapter, emphasizes that a Jew carries out all that he undertakes by placing submission first. Yet it appears that you have adopted the opposite approach — posing one question after another. As soon as you receive answers to the previous questions, you search for new ones.

I have granted you mitigating circumstances, telling myself that in the interval between your two letters, you studied Chassidus* deeply and applied its teachings to yourself personally. You also studied the revealed dimension of the Torah*, and it is said that "great is study that leads to action." Nevertheless, you are particularly modest and therefore do not wish to boast about it.

But if that were indeed the case, you should have at least alluded to it in your letter, and above all, your questions should have been formulated differently. In such a case, your introduction — stating that your questions are neither a challenge nor an attack — would have been unnecessary. Your manner of writing would have proven it. Moreover, before formulating these questions in writing, you would have researched references that might have shown you that they do not even arise.

In any event, I am not freed from doubt. I will therefore respond briefly to the questions that have practical implications:

A) The discourses of the masters of Chabad* provide certain details about the periods prior to Chassidus* that are not mentioned in other books. It appears that you draw frightful conclusions from this. Most of the questions one might raise in this matter stem from a lack of knowledge. Were that not the case, you would know that in this domain, the first book published is the Shivchei HaBaal Shem Tov*, essentially based on the statements of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, as explained in the introduction to that work. But this point will not be elaborated upon here.

B) Concerning the Siddur*, you ask me how the text of the prayer could have been changed and how modifications are conceivable in a Siddur* on whose title page it is written: "According to the rite of the Arizal*."

You should consult, on this subject, the introduction of the Sha'ar HaKollel*, which relates the history of the Siddur's* publication. It was printed by men, about whom it is said: "Who can discern errors?" There were therefore printing errors from the very first edition. Already in the time of the Alter Rebbe*, a list of corrections was drawn up, and from time to time verifications were made based on the tradition received by the Chassidim*.

C) You also ask me about the measurements of the Torah*.

In the book of the great Rav Chaim Na'eh*, several of these measurements are cited. It is also specified whether they are established on the basis of logic or whether they emanate from a tradition of the Chassidim*.

D) Concerning your third and fourth questions, I do not see what bearing they have on your study of Torah* and your practice of mitzvos*. It is therefore a pity that you waste time delving into matters that have nothing to do with the mission entrusted to each one of us — namely, in the words of the Mishnah*: "I was created to serve my Creator."

With blessing to convey good tidings of yourself,

On behalf of the Rebbe shlita*,

the secretary

ד'נא

ב"ה, כ"ה טבת, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מה' טבת, וכמו שכותב לאחר מכתבו שלפני זה, לפני שנה וחצי, ובמילא מובן שבמשך זמן זה יכול הי' ובמילא גם מחויב הי' לעלות בהנוגע ללימוד תורת החסידות והליכה בהדרכותי' ומנהגי', וחפשתי אודות זה עכ"פ ראשי פרקים בארבעת העמודים של מכתבו ולא מצאתי אפילו רמז בזה, ורק עוה"פ קושיות.

ולפלא על בן ישראל היודע אשר קבלת התורה היתה ע"י הקדמת נעשה לנשמע דוקא, ובכללות, כפסק המשנה ברכות ריש פרק ב' התחלת כל עניני איש הישראלי הם מתוך קבלת עול דוקא, שכנראה אחז לו דרך הפכי לגבב קושיא על קושיא, וכשמקבל מענה על הראשונות מחטט אחרי חדשות.

למדתי זכות עליו שאפשר שבזמן שבין שני מכתביו למד תורת החסידות ולימוד לעיונא אליבא דנפשי' ובלימוד הנגלה, ובמילא גדול הוא התלמוד שהביא לידי מעשה, אלא שמרוב עניוות אינו רוצה להתפאר בזה. אבל אז הרי עכ"פ איזו רמז צריך הי' להיות במכתבו עד"ז, והעיקר שהקושיות היו אז בסגנון אחר, ואז לא הי' צריך הקדמה להם שאין שאלותיו להכעיס או לקנתר, כי הסגנון הי' מוכיח על זה, ועוד זאת שקודם שהי' מעלה הקושיא על הכתב הי' מחפש במקומות השייכים להענינים אפשר אין מקום לקושיא, בכל זה כיון שמדי ס"ס לא יצא, הנה על אותן השאלות הנוגעים לפועל, אבוא בכאן בקצרה, והם:

א) בשיחות נשיאי חב"ד נמצאים כמה פרטים בהנוגע לתקופות הקודמות של החסידות שאינן מוזכרין בספרים אחרים, וכנראה שרוצה להסיק מזה מסקנות מבהילות, וכמרבית הקושיות כגון דא יסודם בהעדר ידיעה וכו', כי לולא זאת הי' יודע שגם הספר הראשון בכגון דא הוא שבחי הבעש"ט, ונכתב בעיקר על יסוד דברי רבנו הזקן [ב]על התניא והשו"ע וכמבואר בהקדמה שם. ואכ"מ.

ב) בהנוגע להסידור איך בא לשינוי הנוסחאות ואיזהו סיבת השינוי בהסי' שעל השער כתוב שהם נוסח אר"י. -

יעיין בזה בהקדמת שער הכולל השתלשלות הדפסת הסידורים, וכיון שנדפסו ע"י בני אדם אשר על כאו"א נאמר שגיאות מי יבין, היו שגיאות גם בסידור הראשון ועוד בימי רבנו הזקן ערכו לוח התיקון, וכן מזמן לזמן ביררו וליבנו על פי המקובל בתוככי החסידים.

ג) בהנוגע לשיעורים.

הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים.

ד) על שאלתו ג' וד', איני מוצא בהם נפק"מ בהנוגע לו בלימוד התורה ובקיום המצות, ובמילא חבל על זמנו להתעמק בדברים שאין להם כל שייכות לתפקיד כאו"א מאתנו כדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני.

בברכה לבשו"ט בהנוגע לעצמו,