Igrot Kodesh · Letter 439 — Free Will and Divine Knowledge

22 Tevet* 5709

To our friend, the eminent scholar and chassid*, Rav* Yisrael Meir Altein [1], may he live,
New York.

Peace and blessing!

In reply to your letter, in which you raise four questions on free will* and divine knowledge* and their reconciliation:

A) Can one say that Hashem's knowledge bears only a general character — such that each Egyptian could have refused the mission to oppress Israel (this being Rambam's* answer, against which Ra'avad* objects [2])?

In my view this is impossible, for it contradicts explicit verses and the words of our Sages, of blessed memory*. The Midrash* Vayikra Rabbah* 26:7 teaches that Hashem showed Moshe* each generation — including its prophets* and its sinners. And the blessing 'You remember all the deeds of the world' means that Hashem knows everything unto the ends of all generations.

B) Can one say that Hashem's observation excludes fear of Heaven*, which is 'not in Hashem's hands'?

From what is written in paragraph A, it is clear that Hashem's knowledge extends to every detail, including Torah* and mitzvot*.

C) Can one consider human free will* as an illusion, and that man is actually induced in his actions?

Heaven forbid. Free will* is, per Rambam*, 'a great principle and a foundation of Torah* and mitzvot* — for without it, reward and punishment make no sense.' Chassidut* deepens this further: with free will*, acting and not acting appear as two equal options (unlike a hungry man standing before a furnace on one side and a set table on the other — that is not a real choice; an animal cannot act against its nature). Man alone has the power to go against the Will of his Creator (Tanya* ch. 29). Thus man transcends all other creatures, which cannot disobey. Whether non-Jews possess genuine free will* is discussed in a 5660 [4] discourse of the Rebbe Rashab* [3] — but this is not the occasion to treat that matter here.

D) Hashem's knowledge and free will* appear contradictory (as Rambam* himself raises in that same passage).

As a preliminary point: two contradictory elements [9] require that one disappear before the other, or that they not appear together. In the case of Egypt*, the mission was assigned to the entire nation, yet each Egyptian retained free will* individually. Another possibility: two elements that are not in fact contradictory — that is, the proof of contradiction is flawed. In this case: Hashem's knowledge does not actually contradict free will*.

An example: I know with certainty that a stone thrown upward will fall — yet this knowledge does not contradict the claim that the stone possesses free will*. It is not a proof against free will*.

A second example: Reuven* knows everything that Shimon* (at the other end of the world) will do — Reuven's knowledge does not orient Shimon's decisions; rather, Shimon's decision determines Reuven's knowledge. Free will* is the cause; knowledge is the effect. This is how Hashem's knowledge operates — 'Hashem anticipates the action' (Yerushalmi* Rosh Hashana* 1:3). Rambam* states: Hashem's knowledge is not like our knowledge; we cannot know what He knows.

For further study, see: Torah Or* and Torat Chaim* end of Parshat* Vayera*; Likkutei Torah* Parshat* Behar* and Parshat* Bamidbar*; Sha'arei Teshuvah* of the Mitteler Rebbe*; Rambam* Commentary on Mishnah* Avot* 3:9; Or Same'ach* on the Laws of Teshuvah*.

Enclosed: the 24 Tevet* fascicle, a letter of the Previous Rebbe*, and a Machaneh Israel* letter [5].

With blessing,
[Signature]

Later addendum [6]: See also Torat Shalom* p. 276 (p. 29 in the current edition [7]); Pardes* Atzmut V'Kelim* ch. 9; Shnei Luchot HaBrit* introduction to Beth HaBechira*; end of Tikkunei Zohar Chadash*; and Torat Chaim* together with the discourse on the Jewish servant* (in Derech Mitzvotecha* of the Tzemach Tzedek*) [8].

Later note: From all the above, there is no need to raise the question of why the prayer recited forty days after conception — that the child be male — is futile (Berachot* 54a). Hashem can anticipate man's request and grant it from the outset; there is no difficulty, because Hashem's knowledge remains external to man [10].

See also letter 442 [3] [6].

תלט

ב"ה, כ"ב טבת, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו:

בל"נ, בדעתי לענות על שאלותיו שבמכ' הקודם, אבל בעת יותר פנוי' או שעכ"פ דרך עבודתי בדא"ח הנדפסים אבוא לענינים אלו, שאז לא יהי' קאים במסכת זו ושאיל במס' אחרת, ובטחוני שלא יקפיד עלי ע"ז.

ולאות על רצוני הטוב בזה, אבוא במענה על שאלתו במכתבו דעתה, אחרי שהנני מפרטה ומסדרה באופן אחר קצת ממה שנמצאת במכתבו, כדי ללכת מן הכלל ומוקדם אל הפרט ומאוחר.

א) אם אפ"ל דהידיעה דלמעלה היא ידיעה כללית, היינו עדמ"ש ברמב"ם הל' תשובה ספ"ו דגזירת ועבדום וענו אותם לא היתה על מצריים פרטים כ"א על כללות העם, וביד כאו"א מהמצריים. הי' להשתמט מעבודה בבנ"י (וידועה השגת הראב"ד על זה)?

מענה: אאפ"ל כן, כי הוא היפך הכתובים מרז"ל וכו'. וראה ויק"ר פכ"ו, ז: הראהו הקב"ה למשה כו' דור דור וגזלניו דור דור ונביאיו והראהו שאול כו' הכהנים שהרג. וכלל כללו בברכת אתה זוכר: הכל גלוי וידוע לפניך כו' צופה ומביט עד סוף כל הדורות.

ב) אם אפ"ל שהידיעה היא בכל חוץ מעניני יר"ש שאינם ביד"ש?

מענה : ע"פ הנ"ל באות א' מובן שגם בעניני תומ"צ יש ידיעה פרטית.

ג) אם אפ"ל שענין הבחירה חפשית של האדם אינה אלא דמיון, אבל באמת מוכרח הוא במעשיו?

מענה : ח"ו לומר כן, כי ענין הבחירה חפשית "עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה (ולולא זאת) מה מקום הי' לכל התורה כולה ובאיזה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (רמב"ם הלכות תשובה פ"ו ה"ד. ועייג"כ בשמונה פרקים פ"ח). ובעומק יותר וע"פ משנ"ת בדא"ח, אמיתית ענין הבחירה היינו שמצד סכום כל הענינים הן ולאו שקולים אצלו. לדוגמא: אדם גוע ברעב שיש לפניו כבשן אש בוער ושולחן ערוך מעדני מלכים יכול או להשקיט רעבונו או להשליך עצמו בכבשן האש. אבל אין זה ענין בחירה אמיתית שמגיע ע"ז שכר ועונש.

וכדוגמא שני': בהמה יש ביכולתה או להשליך עצמה בנהר ולטבוע או לרעות בשדה טוב, ובכ"ז אין כאן מקום לבחירה ושכר ועונש כי טבעה מכריחה . וכן הוא בכל הבריאה, שאין ביכלתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט). יוצא מכלל זה הוא רק מין האדם, שבזה ניתן הרשות והיכולת למרות רצון בוראם וכמשנ"ת בתניא פכ"ט. ופנימיות הטעם בזה הוא מפני ששרש האדם הוא מבחי' גבוה מאד שאין מעכב על ידו, וכמש"כ בלקו"ת פ' אמור ביאור לד"ה והניף פ"ג - ויל"ע אם ישנה לבחירה אמיתית בנכרים. ועיין בד"ה כבוד מלכותך תר"ס. ואכ"מ.

ד) לכאורה ענין הידיעה ובחירה סותרים זא"ז, וכמו שהקשה ברמב"ם שם ובכמה ספרים?

מענה : ובהקדמה: ישנם ענינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה שהם סותרים זא"ז, ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי - וכמו"ש (ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ) שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה - או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה, וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

וישנם ענינים שאף שהם בעצמם אין סותרים זא"ז, אבל יש להביא ראי' מאחד מהם שהשני אינו אמיתי. ואז אפ"ל אחת מג' אלו: או, כנ"ל, שאחד מהם בטל לגמרי.

ב' - כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג' - שאף ששניהם אמתיים בב"א ובנושא אחד בכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

ובנדו"ד - ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש: ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ - אין ידיעה זו עצמה סתירה לדעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ. אלא שידיעתי אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק ואת"ל שיש לאבן בחירה, איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן. היוצא מזה - אשר את"ל שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או ע"י דוגמא שני': ראובן יודע עתידות שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא"א שישפיע עליו בשום אופן), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון. אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה.

היינו שבחירתו של שמעון משנה את ידיעתו של ראובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב , והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה, שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה וזהו, כביכו', אופן ידיעת הקב"ה. וכמרז"ל (ירוש' ר"ה פ"א ה"ג שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד . ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר - ע"ז תירץ הרמב"ם שם שאין ידיעת הקב"ה כידיעתנו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

בענין ידיעה ובחירה - ראה תו"א ותו"ח ס"פ וירא. לקו"ת בהר ביאור שבתותי פ"ג.

במדבר סוף ביאור בשעה שהקדימו. שערי תשובה לאדהאמ"צ שער הבחירה ועוד. ועוד בזה בפיה"מ (אבות ג, ט) הכל צפוי והרשות נתונה. דעות חוקרי ישראל נקבצו באור שמח על הרמב"ם הל' תשובה שם.

מוסג"פ קונטר' לכד"ט ומכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ומכ' ממחנה ישראל. וכיון שזה דבר השייך לכל נפש - בודאי ישתדלו שיסדרו את זה לרבים באופן המתאים. ות"ח מראש.

ומטובו לאשר קבלת מכתב זה.

בפ"ש כהדו"ש

הרב מנחם שניאורסאהן
תו"ש 276 בהערה. פרדס עצמות וכלים פ"ט. הקדמ' של"ה בית הבחירה. תי' ז"ח בסופו. תו"ח שם. הגה במצות דין ע"ע ומסיים שם ודו"ק... וכו'.

לאחר זמן :

ע"פ הנ"ל אין להקשות דלמה המתפלל לאחר מ' יום שתלד אשתו זכר ה"ז תפלת שוא )ברכות נד, א) דהא אפשר דע"י שידע מראש שיתפלל יעשה מתחלה הולד לזכר - ול"ק דכיון שהידיעה היא מקפת, אינה פועלת על הפועל .

תלט
נדפסה בבטאון חב"ד גליון 38 - 39 ובלקו"ש ח"ז ע' 365, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהור " י : אלטיין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ב שלא. לקמן תמב.

ידיעה ובחירה : בהמשך לזה - לקמן אגרת תמב.

מכתב כ"ק מו"ח אדמו " ר : ע"ד חלוקת הש"ס. ראה לעיל אגרת תלד.

תו"ש.. וכו ': נכתב בשוה"ג בהעתק המזכירות, לאחר כתיבת האגרת שלפנינו. ונכללה גם באגרת תמב - דלקמן.

תו"ש :276 תורת שלום, בהוצאה החדשה ע' 29. ושם בהערות מציין גם לס' דלקמן.

תו"ח שם : ס"פ וירא.

הגה במצות דין ע " ע : דרמ"צ פב, ב.

שהידיעה היא מקפת : ראה לקמן שם.