Igrot Kodesh · Letter 4449 — Health

B"H

15 Sivan 5716

Brooklyn

To the distinguished chassid* who fears Hashem and assumes a sacred mission, Rav Tzvi (see note 1),

Greetings and blessings,

I received your letter from erev* Shabbos* Nasso, which followed an interruption. You tell me that when you have the opportunity, you will act immediately to strengthen Jewish practice. It is clear that this is not sufficient.

As you know, our Sages say that one "devotes oneself" (see note 2) to the words of the Torah* by adopting the attitude of a merchant, who does not stay at home waiting for someone to come and ask if he has such merchandise or if he wishes to make a profit.

A merchant concentrates all his effort and energy on his business. Thus, it is said: "We run (see note 3) and they (see note 4) run (see note 5)." It is unnecessary to say more, so self-evident is this. Obviously, my purpose is not to give a speech, but rather to bring about a positive development, in a concrete manner. May Hashem grant you success.

I would particularly like to emphasize to you (see note 6) the necessity of acting in everything that concerns Nshei* and Bnos* Chabad*. Indeed, they complain that very few chassidim* assist them in their activities.

The time of the Giving of our Torah* (see note 7) has just passed, and it was then said: "Thus shall you say to the house of Yaakov" (see note 8), then "and you shall tell the children of Israel" (see note 9), as our Sages explain.

I await good news of all this, along with appropriate health.

With my blessing,

Notes

(1) Rav T. Meltshik, of Yafo.

(2) See letter no. 4299 on this subject.

(3) To devote ourselves to the Torah*.

(4) The wicked.

(5) For idle matters.

(6) See letter no. 4429 on this subject.

(7) The festival of Shavuos*.

(8) That is, the women.

(9) That is, the men.

ד'תמט

ב"ה, ט"ו סיון, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה צבי שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו מעש"ק נשא, ומובן שמה שכותב שכשתהי' הזדמנות לנצל אותו בפעולות להחזקת היהדות יעשה זה תומ"י, אין זה מספיק, וכידוע הביאור בלשון רז"ל, עוסק בדברי תורה, שזה צ"ל ע"ד הנהגת האדם בעסקו, שאינו יושב בביתו ומחכה שיבואו אליו וישאלוהו אם יש לו סחורה פלונית ואם רוצה להרויח וכו', אלא שבעל העסק משתדל ומתייגע בזה, וכהלשון אנו רצים והם רצים, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, ומובן דלא לדרשא קאתינא אלא לשינוי לטוב בפועל, והשי"ת יצליחו.

וביחוד אעורר אותו בהנוגע לפעולות בשטח נשי ובנות חב"ד אשר מתאוננות הן שמעטים ביותר אנ"ש העוזרים להן בעניניהם, והרי זה עתה אזלינן מזמן מתן תורתנו שהסדר בזה הי' כה תאמר לבית יעקב ואח"כ תגד לבנ"י וכביאור רז"ל.

ואחכה לבשו"ט בכל האמור ומתוך בריאות כדבעי.

בברכה.

ד'תמט
נדפסה בלקו"ש ח,כ ע' 626 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה צבי : מלצ'יק, יפו.

עוסק : ראה גם לעיל אגרת ד'רצט, ובהנסמן בהערות שם.

אעורר אותו : לעיל אגרת ד'תכט.