Igrot Kodesh · Letter 4453 — Faith & Bitachon

B"H

15 Sivan 5716

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 8 Sivan. You ask me about your state of health and inform me of the doctors' opinion regarding the removal of your tonsils.

In such a case, one defers to the opinion of two specialists in this field. Then the statement of our Sages is fulfilled: "The Torah* has authorized the physician to heal." It is, indeed, a Torah of life, including in the literal sense, here below, in this world (see note 1).

I read what you say about the value of your pedagogical mission with a surprise mixed with pain. Between the lines, one can observe discouragement. I speak of surprise because, if one reflects — even briefly — on the history of Israel, particularly during these recent years, one observes that undertakings which, in people's opinion, were doomed to failure — especially by comparison with other achievements — have met with great success, as practice has shown.

In this matter, success was achieved because one acted in a disinterested manner, with sincerity and wholeheartedness. In our day, each of us who lives here below proves the Providence of the Creator of the world over everything within it (see note 2).

I have already explained all of this elsewhere in detail. The great master, the Rambam*, states that all of a person's life is based on the precept: "In all your ways, acknowledge Him," as he explains at length, particularly in chapter 3 of his Laws of Character Traits. And the person who reflects on all this will be led along these paths, in the manner just described and with joy.

Sometimes, upon making an assessment, one arrives at a conclusion of failure, one tells oneself that success is impossible. From that point on, actions in this direction will be weakened. It is quite clear that this is a stratagem of the evil inclination, described as "foolish" (see note 3).

I have good hope that these few lines will suffice for you to reflect sincerely on all this and to redouble your ardor regarding Yiddishkeit* in general and proper education in particular, with joy.

With my blessing for good news,

Notes

(1) It therefore infuses life into one who puts its precepts into practice.

(2) Having survived the massacres of the World War.

(3) The evil inclination is called "the old and foolish king."

ד'תנג

ב"ה, ט"ו סיון, תשט"ז
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה על מכתבה מח' סיון... ובשאלתה בהנוגע למצב בריאותה וחוות דעת הרופאים ע"ד הסרת השקדים, נוהגים בענינים כאלו לסמוך על הוראות שני רופאים מומחים במקצוע זה ואז מתקיימת הודעת רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שהיא תורת חיים גם כפשוטו, חיים בעולם הזה.

בתמי' מהולה בצער קראתי במכתבה על דבר תועלת עבודתה בשטח החינוך הכשר, אשר מעין יאוש נודף מבין השיטים, ומשתמש אני גם בביטוי תמי ', כי כל המתבונן בדברי ימי עם ישראל, ובפרט בשנים הכי אחרונות, אפילו התבוננות קלה נוכח לדעת כי פעולות שלכאורה לפי ראות עיני בשר לא הי' להן עתיד, ובפרט בהשוות אותן לפעולות אחרות, באה המציאות והוכיחה אשר דוקא הן הצליחו, ויסוד ההצלחה הי' זה שפעלו בהן לשמה באמיתיות ובאופן היוצא מן הלב, ובתקופתנו זו כל אחד ואחת מאתנו המהלך ע"פ אדמות, מופת חי הוא להשגחה פרטית של בורא העולם בעניני עולם הזה, וכבר מלתי אמורה וביותר ביאור במקום אחר, אשר דברי המורה הגדול הוא הרמב"ם, אשר כל משך חיי האדם הוא סדר דבכל דרכיך דעהו, וכמו שהאריך בזה בהלכות דיעות פרק ג' ועוד, מביאים גם כן את האדם המתבונן ללכת בדרכים אלו באופן זה מתוך שמחה, ואם לפעמים נדמה לו בעריכת החשבון שאין לזה עתיד ושאין מקום להצלחה וכיו"ב ועל ידי זה נחלש בפעולות בכיון האמור, ברור הדבר שזהו מתחבולות היצר הנקרא כסיל.

תקותי ששורותי אלה המעטות בכמות תספיקנה שתתבונן בהאמור על דעת עצמה ע"מ להוסיף מרץ בפעולות בשטח היהדות בכלל ובשטח חינוך הכשר ביחוד מתוך שמחה...

בברכה לבשו"ט.