Igrot Kodesh · Letter 4454 — Faith & Bitachon

[15 Sivan 5716]

I received with pleasure your letter of 10 Sivan, in which you discuss your sacred mission — the teaching of our Torah*, Torah of life, to attentive students. This study is permeated with the fear of Hashem, and you see the fruits of your effort.

No doubt, at the next opportunity, you will detail what you are doing to instill in them the fear of Hashem, as you mention in your letter in very general terms. Indeed, it is when the fear of Hashem precedes the wisdom of the student that this wisdom endures.

How much more so in our era of confusion of minds, when people falsify the words of the Torah* by claiming that it is "preferable to grant a leniency" (see note 1) — and not merely three practices simultaneously. The teaching that instills the fear of Hashem is therefore an absolute necessity. Moreover, its necessity is not felt only at the beginning of one's studies and for a brief moment during a talk. This must be part of the yeshivah* program, binding on every student during a set time of the day and duly supervised. Practice shows how fundamental all of this is.

You mention what concerns you personally. You should therefore have your tefillin* checked. Your wife will give a few coins to tzedakah* every Monday and Thursday. She will do the same before lighting the candles on erev* Shabbos* and festivals. She will give this tzedakah* to a school that provides an education based on sacred values. Thus, you will strengthen your trust in the Creator of the world, and He will positively fulfill the wish of your heart, granting you a child.

Please convey greetings to that person (see note 2). I would like to know what actions this man carries out to elevate the Tradition of Israel, for these are indispensable everywhere, but particularly in the land "toward which the eyes of Hashem are always directed, from the beginning of the year to the end of the year" (see note 3).

Notes

(1) That excessive stringency should be condemned, as it does not encourage teshuvah*.

(2) The person mentioned in the letter written by the recipient.

(3) In Eretz Yisrael*.

ד'תנד

[ט"ו סיון, תשט " ז ]

נעם לי לקבל מכתבו מעשרה בסיון, בו כותב אודות מלאכתו בקודש לימוד תורתינו תורת חיים לתלמידים מקשיבים לימוד חדור ביראת שמים, ואשר כבר רואים פירות בעמלם, ובטח בהזדמנות הבאה יפרט יותר בהנוגע להחדרת היראת שמים שמזכיר זה במכתבו רק באותיות כלליות, בה בשעה שדוקא על ידי יראתו הקודמת לחכמתו חכמת התלמיד מתקיימת, ובפרט בתקופתינו זאת בלבול המוחות, ושמסלפים דברי תורה על סמך שיטה דכח דהיתרא עדיף, ולהתיר לא רק שלשה דברים בבת אחת אלא וכו', שכל זה מכריח הלימוד המביא ליראה את ד' והלימוד בזה הכרח לא רק בתחילת הלימוד ובשעה קלה ובאופן של שיחה אלא שמוכרח שיכניסו זה בסדרי הישיבה, שכל אחד מהתלמידים מחוייב בם שעה קבועה בכל יום ובהשגחה מעולה בזה, וכנראה במוחש החיונית של הענין.

ובמה שכותב אודות ענינו הפרטי צריך הי' לבדוק את התפילין שלו, ואשר זוגתו תחי' תפריש לצדקה בכל יום חול של שני וחמישי בבקר איזה פרוטות לצדקה, קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת ועיו"ט ולצדקה הקשורה במוסד חינוך בנ"י על טהרת הק' דווקא וע"י חיזוק הבטחון בבורא עולם ימלאו משאלות לבבם לטובה בזחו"ק.

מטובו לפרוש בשלום... ואתעניין לדעת מפעולותיו הטובות להרמת קרן ישראל סבא המוכרח בכל מקום, ובפרט בארץ אשר עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

ד'תנד
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 401.