Igrot Kodesh · Letter 446 — General
Volume 3 · Letter 41
I have finally received your letter of 4 Shevat,* and I am sending my response to Paris.
A) The 10–13 Shevat* fascicle[2] — the anniversary of the Previous Rebbe's* mother's passing[3] — is enclosed; please distribute it widely.
B) I have two disagreements with what you wrote: (1) You should not apologize for what is not yet satisfactory — our work belongs to divine concerns; 'I was created to serve my Creator'; 'the day is short, the work is great, and the Master is pressing'; besides, you are not currently at your primary mission location[4] (England), so the Rebbe's criticism would be like ashes there; (2) why keep postponing improvements? Days pass permanently. As a wise man, 'a hint suffices.'
C) You are currently in Paris — I enclose a copy of my letter to someone there regarding the Ma'amad* collection[5]; I recall that you know how to defend both action and inaction. I await news of concrete action.
תמו
ב"ה, ט"ו שבט, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרב"צ שי'
שד"ר
שלום וברכה!
סו"ס נתקבל מכתב ממנו (מיום ד' שבט) ובאשר אינו כותב כמה ישהה בפאריז הנני שולח המענה ג"כ לפאריז.
א) מוסג"פ קונטרס ליו"ד-י"ג שבט ובל"ס יזכה בו את הרבים.
ב ) מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א משנת עת"ר שמזכיר אינו אצלי ובמילא איני יודע למה מרמז, ובכל אופן בשנים לכל הפחות איני מסכים למה שכותב:
(א) למה שמתנצל הוא לפני על הפרטים שאינם כדבעי עדיין. - מלאכתו ומלאכתי אינם שלנו כי מלאכת שמים היא בעיקרה, וכמרז"ל במשנה סוף קדושין אני נבראתי לשמש את קוני (נתבאר ע"פ דא"ח בלקו"ת סד"ה ושמתי כדכוד - השני. ומובן שאין בזה סתירה למ"ש רד"ה טעמה שבקונטרס המוסג"פ). וא"כ מה יועילנו אם אקבל התנצלותו אחרי שהעידו רז"ל שהיום קצר והמלאכה מרובה ובעל הבית דוחק?
איני רוצה להאריך בזה, כיון שאינו עתה במקום עבודתו העקרית, און איך וועל אויסניצן דעם פאראח ועד בואו לאנגלי' ישכח על כל הדברים. ויה"ר שלא נצטרך מכאן ולהבא בכלל למוסר וכיו"ב ועבדו את הוי' בשמחה תכה"י.
(ב) למה שדוחה התקון בעבודתו מזמן לזמן. ומה יהי' בהימים. שחולפים ועוברים ואינם חוזרים וימים יוצרו וקצבה וכו'. וכנ"ל עתה לא באתי אלא בקצור נמרץ ולחכימא ברמיזא.
ג ) להיותו עתה בפאריז, שבודאי ג"ז נוגע למהותו שהוא שד"ר, הנני מסג"פ העתק ממה שכתבתי לא' שם בדבר ענין נפנה בפאריז וסביבותי' כי זכורני שתמיד הי' מלמד זכות על העבודה ועל העדר העבודה וכו'.
המחכה לבשו"ט בעשי' שהיא לעילא ודו"ש כהדו"ש
הרב מנחם שניאורסאהן
תמו
מהעתק המזכירות.
מהורב"צ: שמטוב. אגרות נוספות אליו - לעיל תלו, ובהנסמן בהערות שם. פאראח : אבק שריפה.
העתק ממה שכתבתי : ראה אגרת שלפנ"ז בסופה.