Igrot Kodesh · Letter 4468 — Faith & Bitachon

B"H

20 Sivan 5716

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Alexander Zysel (see note 1),

Greetings and blessings,

I have heard much about you and your activities, particularly in the educational domain, and therefore the receipt of your letter itself caused me pleasure. You describe briefly what you have experienced and the manner in which you are currently settled.

I am, however, surprised and somewhat pained by the content of this letter and especially by its spirit, permeated with sadness or even a still stronger feeling. I write that I am surprised and I explain myself. Divine Providence has placed you in a ray of light, since the opportunity has been granted to you to devote yourself to the education of Jews. This is indeed proof that you possess the necessary strength to carry out this primary mission.

It is said that "the Holy One, blessed be He, does not act carelessly toward His creatures." Everything therefore depends on you. If you truly and strongly desire it, it is certain that you will overcome the difficulties and obstacles, as well as the veils and hindrances.

Even if you are sad because, for the moment, you have not succeeded in improving this education as would be necessary, you know the explanation of the Tanya* and of various works, according to which sadness must be systematically avoided — moreover, that it is harmful. Furthermore, our holy master says that "one concrete action is preferable to a thousand complaints."

Moreover, it is human nature that when one heaves a sigh, one derives from it a bit of satisfaction, observing that one is preoccupied in this manner. But this state does not bring the ardor that leads to action, which would make it possible to fill the lack.

Of course, my purpose is by no means to give you a lecture. I wish, more precisely, to express to you my clear and definitive opinion, which is as follows. You engage in educational activity, and this constitutes a considerable merit that is not given to everyone, especially in our era. Certainly, as is the case with everything concerning Torah* and mitzvos*, Hashem provides the means and the necessary strength. He further issues the injunction: "And you shall choose life." But ultimately, the person must make the choice of his own free will, through his free choice.

It is said of all those who were within the walls of the Yeshivah* Tomchei Temimim* that "the Chassidic slice of bread they consumed there will never be lost," which Heaven forbid. And the lack of action must therefore spur you and suggest dissatisfaction. From time to time, you are strengthened and encouraged through hints. Sometimes, you are even shown all of this explicitly.

Without a doubt, if you reflect on what has happened recently, you will discover these teachings and these hints. I hope that at least partially, this has given rise to concrete actions, which you will multiply more and more.

You are surely aware of the content of the two telegrams (see note 2) that I addressed to the residents of Kfar Chabad*, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt by our righteous Moshiach*, speedily and in our days, Amen. Their content is addressed to all the Chassidim* and, more broadly, to all who fear the word of Hashem. It is clear that it concerns, in particular, the former students of the Yeshivah* and those who have made it their occupation (see note 3).

I have good hope that you will make your contribution to strengthening Kfar Chabad* and the institutions located there, quantitatively and qualitatively, to the full extent of your means and even beyond them. I would be happy to receive good news from you in this area as well.

It follows from all of this, regarding yourself personally and the conclusion of your letter, that you are indeed in a ray of light. You have the opportunity to illuminate Jewish souls. Now, "the candle of Hashem is the soul of man," and you can therefore bring to some Jews the Chassidic* light and warmth.

You say that you are imposing upon me the effort of reading your letter. The opposite is true. And I am sure that in your next letters, the sadness will diminish more and more, the joy will intensify — the joy of the mitzvah* that consists of bringing the hearts of the people of Israel closer to our Father Who is in Heaven.

With my blessing that you bring good news of all this, soon,

Notes

(1) Rav A. Z. Bunin, of Ra'anana.

(2) These are letters no. 4303 and 4404.

(3) Those who devote themselves to communal activities.

ד'תסח

ב"ה, כ' סיון, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אלכסנדר זיסל שי'

שלום וברכה!

לאחרי שזה רבות שמעתי אודותו ואודות פעולותיו בכלל ובשטח החינוך בפרט, נעם לי עצם העובדא לקבל מכתבו, ובו ראשי פרקים מאשר עבר עליו והסתדרותו עתה.

אף שתמהתי וגם נצטערתי קצת לתוכנו ובעיקר לרוחו החדור עצבות ועוד יותר מזה, וכותב הנני שגם תמי' בעיני וטעמי ונמוקי בזה אשר כיון שהשגחה העליונה העמידתו בקרן אורה שניתנה לו האפשריות לעבוד בחינוכם הכשר של בני ישראל, הרי זוהי הוכחה ברורה שניתנו לו הכחות למלאות תפקיד הכי נעלה זה, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ובמילא אין הדבר תלוי אלא ברצונו, ואם רק ירצה באמת ובהחלט בודאי יתגבר על המכשולים והמניעות וגם על ההעלמות וההסתרים, ואפילו את"ל שהעצבות יסודה במה שלעת עתה לא עלתה בידו לשפר החינוך האמור ככל הדרוש, הרי נוסף על המבואר בתניא ובכמה מקומות שבכל אופן העצבות מופרכת ואינה אלא מזיקה, הרי ידוע הוראת נשיאנו הק' טובה פעולה אחת מאלף אנחות, ובפרט שבטבע האדם שכשהוא מתאנח מרגיש קצת שביעת רצון שמצטער על הדבר ואין זה מוסיף מרץ בפעולות למלאות הגרעון.

מובן שבכל האמור לא לדרשא קאתינא, אלא להביע דעתי ברורה ומוחלטת, שזכות גדול ביותר הוא מה שפעולותיו הן בשטח החינוך, כי לא כל אדם זוכה לזה, ובפרט בתקופתנו זו, אלא כי בכל הענינים דתורה ומצוה נותנים מלמעלה היכולת והכחות ומצוים ג"כ ובחרת בחיים, אבל סו"ס על האדם להיות הבוחר מרצונו הטוב ובבחירתו חפשית, אלא שכל אלו שהיו בכותלי ישיבת תומכי תמימים נאמר עליהם, א חסידישע שטיקל ברויט - לחם - גייט ניט פארלארען ח"ו ונותנים להם תוספת התעוררות וגם אי-שביעת רצון מהעדר הפעולות ומעודדים ומחזקים אותם מזמן לזמן על ידי רמזים, ולפעמים גם הוראה באצבע, ובודאי כשיתבונן במה שקרה לו במשך הזמן האחרון ימצא כמה הוראות ורמזים אלו, ותקותי שבמקצת עכ"פ כבר גרמו לפעולות ממשיות ועוד יוסיף בהם הלוך והוסיף.

בטח יודע תוכן המברקים שלי והמכתבים לתושבי כפר חב"ד אשר באה"ק ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א, ודברי אלה לכל אנ"ש ובכלל להחרדים לדבר ה' מכוונים הם, ופשיטא כי לתמימים ולאלו אשר זהו המקצוע שלהם, ותקותי חזקה שככל שביכולתו ועוד יותר יסייע בהחזקת כפר חב"ד והמוסדות אשר בו והתפתחותם הן בכמות והן באיכות, וינעם לי לקבל ממנו בשו"ט גם בזה.

המורם מכל האמור בהנוגע אליו ולסיום מכתבו... הנה כנ"ל נמצא הוא בקרן אורה, כי יכול להדליק נשמות ישראל, נר ד' נשמת אדם של כו"כ מבני ישראל באור וחמימות חסידותיים, ופשיטא שמ"ש שמטריח אותי בקריאת מכתבו, הנה אדרבה ואדרבה, ובטחוני חזק שבמכתביו הבאים יופחת העצב הלוך ופוחת ותתגדל השמחה הלוך והוסיף שמחה של מצוה דוקא דקירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור בקרוב.

ד'תסח
נדפס בלקו"ש חי"ב ע' 211 והושלמה ע"פ העתק המזכירות והעתקה.

מו"ה אלכסנדר זיסל: בונין, רעננה.

המברקים שלי והמכתבים : ראה לעיל ד'שג, ד'תד.