Igrot Kodesh · Letter 45 — Chassidut · Kelipot · Tanya Analysis

[Days of Chanukah 5703(?)] [1]

To the Rav ... [2]

... You question me about the Cheshvan* 5703 issue of the periodical HaKriah VeHaKedushah*, in which it seems that the name of the third totally impure force of evil, "the fire that takes its source in itself," was forgotten. Indeed, these three forces of evil are there called wind, tempest and great cloud [3].

In fact, it is indeed possible to imagine that "wind" and "tempest" designate two different forces of evil. However, it is generally considered that there is indeed a single force of evil called "wind of tempest" and it is therefore, in this case, a printing error in HaKriah VeHaKedushah.

There is a very great number of sources demonstrating that there is indeed a force of evil called "the fire that takes its source in itself." Nevertheless, this name is not mentioned in the Tanya*, which only alludes to it by the word "etc." and it is known that this work was composed with very particular precision. I was myself able to verify that this was indeed the case, including in the editions published during the lifetime of the Admur HaZaken* (...).

The Tanya establishes, in this passage, what is the source of these forces of evil, devoid of all good. Moreover, I have not seen, in the writings of Chassidut*, an explanation of the differences that exist between these three forces. No doubt, they correspond to the three lines among which the forces of the soul are distributed: the right one, corresponding to water, the left one, to fire, and the middle one, to wind (...).

We shall conclude with what is positive and timely.

The lights of Chanukah illuminate the place of semi-darkness. This is the meaning of the verse "Hashem will illuminate my darkness," especially in our generations of the heel of Moshiach.

Now, Choshech* (darkness) is constituted of the initials of Chamor*, Shor*, Kelev* — the donkey, the ox and the dog — animals that symbolize the three forces of evil: the one of the right, the one of the left and the one of the middle, which corresponds to Amalek*. Only the Torah can illuminate such darkness, whereas prayer cannot.

Moreover, this refers here to the revealed part of the Torah, which places itself at the precise place where matter must receive elevation. If I could allow myself to introduce a new idea, I would say that the part of the service of Hashem consisting of studying Chassidut possesses at once the quality of belonging to the deep teaching of the Torah and that of being at the place where matter must be elevated.

With my blessing of immediate Teshuvah, immediate redemption,

Rav Menachem Schneerson

Director of the executive committee

[1] This letter discusses the Cheshvan 5703 issue of the periodical HaKriah VeHaKedushah. Then, it concludes by speaking of Chanukah and one can deduce that it was composed during the days of Chanukah 5703. However, this deduction is not certain, as it may have been composed a year later. Indeed, the beginning of this letter and its date have not reached us.

[2] The letter is addressed to Rav Menachem Zeev Gringlass, of Montreal.

[3] Whereas they are ordinarily designated as "the wind of tempest," "the fire that takes its source in itself" and "the great cloud."

מה

[ימי החנוכה תש " ג ?]

... יא) ע"ד שאלתו בהקוה"ק חשון תשג"ה אשר נשמט - (בהעתק סש"ב ספ"ו) במספר גקה"ט - אש מתלקחת. ור"ל כונת המעתיק אשר גקה"ט הם: רוח - א, סערה - ב, ענן גדול - ג.

הנה אף שיש למצוא יסוד לפי' רוח סערה שהיא מעין שתים, עפמ"ש בעבוה"ק (הובא בלקו"ת פ' קדושים) חלק ס"ת פי"ט - והוא בזח"ג קצו, א - דרוח סערה היינו זו"נ, משא"כ רוח לחוד או סערה לחוד, אבל זה רק לחדודי. ופשוט אשר בהק"ו הוא השמטת הדפוס. וצ"ל רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת.

ועיין בע"ח שמ"ט פ"ג ולקו"ת רד"ה ויקחו אליך פרה המדברים בענינא דספ"ו דסש"ב, ואיתא שם להדיא גם אש.

ורבו מלספור המקומות בכלל, אשר אש מתלקחת נמנית במספר הקליפות (ולדוגמא זח"ב קלא, א).

איברא אשר לכאורה צ"ע מה שמנה ופי' בסש"ב רו"ס וענן גדול, אבל ואש מתלקחת לא באה אלא ברמז בתיבת "וגו'" ובפרט אשר נודע עד כמה דייק אדה"ז בלשונו בספרו סש"ב. ובכל דפוסי התניא שראיתי, לרבות גם אלו שנדפסו בחיי אדה"ז, כתוב כנ"ל.

ובפשטות אואפ"ל, דאטו כי רוכלא ליזל וליחשוב, ודי ברמיזא.

והא דפי' "וענן גדול" ולא כתב "רוח סערה וגו'", הוא מפני דל' הכתוב הוא "רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". ואי הוי כתב בסש"ב "רו"ס וגו'" הי' מקום לטעות דצפון הוא מגקה"ט. אבל "וגו'" שאחרי "וענן גדול" א"א לספק בכונתו. וגם תיבות "אש מתלקחת" סמוכות לתיבות "וענן גדול".

- ולולא דמסתפינא הוי אמינא שבסש"ב צ"ל ענן בלא וא"ו, וכל' הכתוב. וכמו שמתחיל ונקראו כו' שלזה מתאים אח"כ "ענן" בלא וא"ו. אבל בכל הדפוסים הוא בוא"ו -

עוד צריך להבין כונת מש"כ בסש"ב ונק' במרכבת כו', דלכאורה למאי נפ"מ בענינא כאן. ואואפ"ל דבא להורות מהיכן יצאו גקה"ט (וגם ק"נ) כיון שאין בהם טוב כלל (ועי' בזה באורך לקו"ת לג"פ ד"ה להבין ענין הברכות אות ז' ח'). וע"ז קאמר ונק' כו' שזהו שרשם למעלה.

- ועי' ביאור דאלה מסעי הג' בתחילתו. - ולא אמר זה לעיל ספ"א דשם לא נזכרו גקה"ט אלא דרך אגב. -

ומדי דברי בענין זה באתי להעיר, שלע"ע לא מצאתי בדא"ח ביאור החלוק דגקה"ט עצמן בין אחת לחברתה, מלבד החלוק כללי שבבי' דאלה מסעי הנ"ל. ובמושכל ראשון י"ל שהם בג' קווין (ג' יסודות אש רוח וענן דהיינו מים ויסוד העפר נכלל בהם כידוע) קו הימין שבכחות הנפש - מים, השמאל - אש, והאמצעי - רוח.

וע"ד המוסר והעבודה מבואר ענינם בר"ח ש' היראה פ"ד. ובפרדס שכ"ה פ"ז פי' - ע"פ הת"ז - שענן אש רוח היינו חד"ר. ובקהלת יעקב בערכם דאש ענן רוח הם בינה זו"ן דקליפה - ע"פ הקדמת ת"ז דרכובין בהם ה'ו'ה' שבשם - ובערך ד' קליפות שהם חג"ת, נה"י, מל' דקליפה וק"נ היא א"ס וכח"ב דקליפה כו'. וא"כ ע"פ המבואר בד"ה ביום השמע"צ רדע"ת וד"ה לא תלבש שעטנז רע"ח (ועי' ע"ח שמ"ח פ"ג. מבו"ש ש"ו ח"ב פד"ה), דבקליפה הוא סדר הפוך: מל' ולמטה ממנה ז"א וכו', ולפ"ז אש מתלקחת למטה מרוח וענן, וצ"ע מלקו"ת מסעי הנ"ל. ובע"ח שמ"ט פ"ד משמע דסדרן ממטלמ"ע הוא רוח סערה ענן ואש.

ועיג"כ מ"ש ע"ד קליפה הג' שבאגוז (דהיינו אש) בזח"ג רכז סע"א ורע"ב - הובא בפרדס שם פו"ז - ובפע"ח ש' הפורים קרוב לסופו. ואכ"מ.

ולסיים בדבר טוב ומענינא דיומא:

הנה נ"ח מצותה וענינה להאיר ברה"ר במקום החשך, - ועיין תו"א סד"ה כי אתה נרי שזהו ג"כ וד' יגי' חשכי שבדורותינו עקבתא דמשיחא. - והנה חשך ר"ת חמור שור כלב כמ"ש סד"ה נ"ח רמ"ג (נדפס בהתמים ג') שהם גקה"ט חמור קו הימין שור קו השמאל וכלב - עמלק, כמ"ש בד"ה הנ"ל, דעת דקליפה - וזה אפשרי רק ע"י תו"א משא"כ תפלה, וכמשנ"ת בדרושי חנוכה רנ"ט.

והנה מוכח שם שזהו דוקא ע"י נגלה דתורה, תושבע"פ, שהוא במקום המתברר (עי' אגה"ק סי' כ"ו, הקדמת ביאוה"ז, קונ' ע"ח, מכ' הנדפס (בהתמים ג') לאדנ"ע ועוד).

ולולי דמסתפינא לומר דבר חדש, הנה לכאורה חלק העבודה דלימוד החסידות יש לו היתרון, דזה וזה, כי הוא פני' התורה ונמצא במקום המתברר.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה,

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
מה
חלקה נדפס בלקוטי ביאורים בתניא (קארף) ח"א ע' נה והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

ממה שנמשך להקוה"ק חשון תש"ג וממה שמסיים מענינא דיומא דחנוכה נראה שנכתבה בימי החנוכה תש"ג. אמנם אפשר גם שהיא משנה מאוחרת יותר ותחלת האגרת עם התאריך לא הגיע לידינו. האגרת היא אל הרמ"ז שי' גרינגלאס. אגרות נוספות אליו - לעיל כב, ובהנסמן בהערות שם.