Igrot Kodesh · Letter 4548 — Grief & Loss

B"H

22 Tammuz 5716

Brooklyn

I greet you and bless you.

I am responding to your letter of the 16th of Tammuz, in which you allude to the known subject (see note 1). For now, you should forget all of this entirely and not even think about the rectification. You should maintain the three well-known daily studies concerning the Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, and give several coins to tzedakah* during the week, before the morning prayer.

You should scrupulously observe the ritual immersion instituted by Ezra (see note 2). You should endeavor to draw others closer — in particular the young — to the Torah of Hashem and His mitzvos*. You should engrave in your mind, by learning them by heart, several chapters of Mishnah* and Tanya. From time to time, you should repeat them — obviously without ostentation — by speech or by thought.

Through all of this, your situation will improve, on condition that you forget what has happened, as I said, to the fullest extent possible. The revealed dimension of Torah explains that one does not forget by struggling, by deliberating in order to chase all of this away. One must simply not think about it.

Thought operates constantly, and to rid oneself of an undesirable thought, one must change one's thought and have a good one.

With my blessing for good news of all this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

Notes:

(1) Presumably an inappropriate act.

(2) After each conjugal relation, and more generally, each day.

ד'תקמח

ב"ה, כ"ב תמוז, תשט"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מט"ז תמוז, בו כותב אודות הענין הידוע - הנה יסיח דעתו לעת עתה אפילו מתיקון הדבר, וישמור שלשת השיעורים הידועים בחומש תהלים ותניא ונתינה לצדקה איזה פרוטות בימות החול לפני תפלת הבקר, ויהי' זהיר בטבילת עזרא, ולהשתדל בהשפעה על הזולת וביחוד על הנוער לקרבם לתורת ה' ומצותי' ויהי' חקוק בזכרונו, היינו שידע בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא ומזמן לזמן יחזור עליהם, כמובן מבלי בליטות, אם בדבור או במחשבה, ועל ידי כל האמור ילך הלוך המצב וטוב, ובלבד שכנ"ל יסיח דעתו ככל האפשרי, ומבואר גם ע"פ נגלה, אשר היסח הדעת אינו ע"י מלחמה בשקו"ט בשלילת הדבר אלא בהעדר המחשבה אודות זה, וכיון שמחשבה משוטטת תמיד, כשרוצים להפטר ממחשבה הבלתי רצוי' העצה היא ע"י חילוף כח המחשבה ותקיעתו במחשבה רצוי'.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר