Igrot Kodesh · Letter 4889 — Tzedakah

B"H

2 Kislev* 5717

Brooklyn

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem, of extensive knowledge,

Rav Yosef (see note 1),

Greetings and blessings,

I have received the Divrei Yisachar / Divrei Yosef, and I thank you for it.

At the appropriate occasion, you will surely send the other books (see note 2) to the library near me. Indeed, I do not have them available. I thank you in advance.

As a token of friendship, and in accordance with the teaching of our Sages that "all arguments are negative, but those concerning the Torah* are good," I have written below some notes while quickly leafing through this book, within the time at my disposal. And, as our Sages say, peace prevails in the end (see note 3).

With my respects and blessing,

Beginning of the introduction of the Divrei Yosef: "During the night, Leah herself was Rachel": You will see the Taamei HaMitzvos of Rabbi Chaim Vital*, at Parshas* Teitzei, which refers to the prohibition of the price of the evil woman. In this case, the signs that Rachel transmitted to Leah were a part of her soul. That is why she herself was Rachel.

In this connection:

A) Regarding the signs and another woman, you should consult the Chessed L'Avraham, second source, stream, chapter 1, as well as the commentary of the Riva on the Torah* at this reference.

B) The Shevivei Nogah that you cite is found in the Pardes*, as indicated by the references. You should consult the lengthy explanation found at Gate 13.

End of the introduction: "The four stones": The Yalkut Shimoni, Iyov*, paragraph 899, cited by the Yalkut Reuveni at this reference, sees in this a reference to his four wives (see note 4).

This corresponds to the explanation that the twelve stones allude to the twelve tribes. Both commentaries emphasize that he had "a complete bed."

Beginning of the Divrei Yosef: "His conduct was not good. According to the Maggid*, this is a Rabbinic prohibition": One must consider that this is not the case only according to the Maggid*. For conduct that is "not good" is worse than a Rabbinic prohibition. It is a manner of acting that is not positive.

End of the Divrei Yosef: "The opinion of the Rambam* on wearing the priestly garments outside the time of the service": One may question this assertion, for the Rambam* states that the Kohen* is permitted to derive benefit from them even before the service of Hashem — except for the belt, which he is not permitted to wear, because it contains sha'atnez* (see note 5), according to Kelei HaMikdash, chapter 8, paragraphs 11 and 12.

You should consult the Tosafos Yeshanim on Tractate Yoma* 69a. Nevertheless, your explanation corresponds to what the Tosafos* state in Tractate Yoma*.

ד'תתפט

ב"ה, ב' כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס מו"ה יוסף שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת הספר דברי ישכר דברי יוסף, ות"ח.

ובטח בהזדמנות המתאימה גם שאר ספריו ימציא להספרי' שעל ידי כיון שאין נמצאים בה, ומראש ת"ח גם על זה.

ולחביבותא דמילתא, וכמרז"ל הידוע כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין, ציינתי בשולי הגליון איזה הערות בעברי בין דפי הספר בחפזה כפי רשיון הזמן, וידוע דרז"ל עה"כ ואת והב בסופה.

בכבוד וברכה.

פתיחת דבר"י בתחלתה. דבלילה לאה עצמה היתה רחל . ראה טעמי המצות להרח"ו פ' תצא אזהרת אתנן: הסימנים שמסרה רחל ללאה דהיינו חלק נשמתה שנתנה לה והרי היא רחל בעצמה. - דרך אגב א) ענין הסימנים אחרת - ראה חסד לאברהם מעין שני נהר ס"א. פי' הריב"א עה"ת במקומו. ב) מש"כ משביבי נוגה הוא מס' הפרדס כמסומן בההגהות. עיי"ש שי"ג בארוכה.

פתיחה בסופה. ד' אבנים. - ביל"ש איוב רמז תתצ"ט (הובא ביל"ר על אתר) שזהו כנגד ד' נשים שלקח. ומתאים הדרש למ"ד י"ב אבנים - כנגד י"ב שבטים, שלדעת שניהם הי' בזה סימן שתהא מטתו שלמה.

דבר"י בתחילתו. עשה שלא כהוגן כו' דברי הרה"מ כו' איסור דרבנן כו '. י"ל דלאו דוקא להרה"מ כן הוא, כי עשי' שלא כהוגן פחות היא אפילו מאיסור דרבנן ואינה אלא הנהגה בלתי הגונה.

דבר"י בסופו. לדעת הרמב"ם בבגדי כהונה שלא בשעת עבודה . דבריו צ"ע, דבפי' כתב הרמב"ם דבג"כ מותר ליהנות בהן אפילו קודם העבודה פרט לאבנט שאסור מפני שעטנז (כלי המקדש פ"ח, יא-יב. ועיין ת"י יומא סט, א ד"ה ותיפוק). אבל שייכין דבריו לדעת התוד"ה בגדי יומא שם.

ד'תתפט
מו"ה יוסף : הירש, ברוקלין.