Igrot Kodesh · Letter 4924 — Faith & Bitachon

B"H

10 Kislev* 5717

Brooklyn

To the great Rav, distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Rav Alexander Sender (see note 1),

Greetings and blessings,

I have duly received your letter of the first day of Rosh Chodesh* Kislev*, in which you mention your visit to the Maoz Aviv quarter. You observed that many people had not yet returned home (see note 2). However, they have surely come back in the meantime, and it is therefore appropriate to visit them once more, to explain to them what occurred "in those days, at this time," as the Al HaNissim* prayer says (see note 3), with increased light and vitality, according to the principles and rules of Chabad Chassidus*.

May Hashem accompany your speech, so that your words are accepted, so that they take effect in concrete action, in daily life, for such (see note 4) is the purpose of man, in the struggle against the forces of evil and the "other side." For this, one must struggle against one's body and one's animal soul, as it is said: "You shall surely help him," in accordance with the well-known explanation of the Baal Shem Tov* (see note 5).

It is in this way that one can conquer one's portion of the world and even, ultimately, the entire world, as various passages of the Tanya* explain, particularly chapters 36 and 37. And this idea also appears, by allusion, in the well-known teaching of the revealed dimension of the Torah* that "a person is obligated to say: the world was created for me." And it is perfectly clear that this is truly so, in accordance with the commandments: "You shall distance yourself from falsehood" and "A person must consider that he himself, as well as the entire world, stands on a balanced scale" (see note 6).

You will surely take advantage of the approaching days of Yud-Tes Kislev* and Chanukah* to disseminate the wellsprings of Chassidus*, its customs and practices, in every place you can reach — which is another formulation of what was said above. For the coming of our righteous Moshiach* depends on the dissemination of these wellsprings. And it is then that the promise stated in the Tanya*, chapters 36 and 37, will begin to be realized.

The connection made with the dissemination of the wellsprings does not transcend reason. There is indeed a link between the two events, as explained in the chassidic* discourse of Simchas Torah* 5690 (see note 7) and various other texts.

May Hashem grant you the success of giving detailed good news of all this, in good health, with tranquility and breadth of spirit.

With blessing to give good news,

ד'תתקכד

ב"ה, יו"ד כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אלכסנדר סענדר שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מאדר"ח כסלו, בו כותב אודות ביקורו בהשכונה מעוז אביב ואשר לא מצא כמה מהם בבתיהם עתה, וכיון שבטח רובם כבר חזרו, מהנכון שיבקרם עוד הפעם ולהסבירם מעין מאורע אשר בימים ההם בזמן הזה, וכמבואר בתפלת ועל הנסים בתוספת אור וחיות ע"פ עיקרי ויסודות תורת חסידות חב"ד, והשי"ת יהי' עם פיהו שיתקבלו דבריו וישפיעו פעולתם בהנוגע למעשה בפועל ובחיי היום יומים כי זה כל האדם במלחמתו עם הקליפות וסט"א ע"י מלחמתו בגופו ונפשו הבהמית (באופן דעזב תעזב עמו כפירוש הידוע של הבעש"ט בזה) אשר עי"ז כובשים חלקו בעולם וסו"ס גם כללות העולם, כמבואר בתניא בכ"מ ומהם בפרק ל"ו ל"ז,, ומרומז גם בהמאמר הידוע בתורת הנגלה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם (אשר פשיטא שזהו אמת מתאים להציווי מדבר שקר תרחק) ולעולם יראה אדם עצמו שקול וכל העולם כולו שקול כו'.

בודאי ינצלו ימי י"ט כסלו וחנוכה הבע"ל להפצת המעינות תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בכל מקום שידם מגעת, והיינו הך עם האמור לעיל, כיון שבהפצת המעיינות תלוי' ביאת משיח צדקנו שאז מתחיל קיום היעוד המוזכר בתניא בפרק ל"ו ל"ז, ומה שתלו זה בהפצת המעינות אינו באופן סגולי אלא מפני השייכות ביניהם, וכמבואר גם בשיחת שמח"ת תר"ץ ובכ"מ, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בפרטיות בכל האמור מתוך בריאות מנוחת הנפש והרחבת הדעת.

בברכה לבשו"ט.

ד'תתקכד
מו"ה אלכסנדר סענדר: יודאסין, תל אביב. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תתב, ובהנסמן בהערות שם.

כבר חזרו: מגיוסם למבצע סיני. ראה לעיל אגרת ד'תתצ. ובהנסמן בהערות שם.

כפירוש הידוע : ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'שפב, ובהנסמןבהערות שם. לקמן ה'צז.

ה'רפט.

*) לאח"ז:

אין מקבלים טומאה, קבוע (אין בטלים ממה שהם). אין דיחוי - ביטול הדיחוי מעיקרו - ענין התשובה. ענין סוכ"ע - למע' מהשתל' למע' מזמן ומקום מכש"כ שמבטל איחור שבא גם בזמן אלא שנתאחר, העדר התשובה בב"נ שאין להם נפה"א הנצחית ואתם הדבקים חיים גו'.