Igrot Kodesh · Letter 4926 — Faith & Bitachon

B"H

11 Kislev* 5717

Brooklyn

To the distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs,

Rav Shneur Zalman (see note 1),

Greetings and blessings,

A) I am responding to your letter, in which you mention the writing of a Sefer Torah* and its completion.

Everything is an effect of Divine Providence, particularly what is connected to the Torah* and its mitzvos*. You write to me about this Sefer Torah*. It is therefore for me an obligation and a privilege to remind you here of the halachic* ruling of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and Decisor of the hidden dimension of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and Decisor of the revealed dimension of the Torah*, according to which the last letter of the expression Petsuah Dakah must be an Aleph (see note 2), as stated in the Responsa Sheeris Yehudah, chapter 16, by the brother of the Alter Rebbe* (see note 3). The Mishnas Avraham, chapter 32, surveys the various opinions expressed on this subject.

My father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, told me that when he was in Worms, before the First World War, he saw a Sefer Torah* which, according to local tradition, was written by the Maharam of Rothenburg. It is written in this manner. Similarly, he examined, in Prague, a Sefer Torah* which, according to local tradition transmitted from generation to generation, was corrected by Ezra the Scribe; the Otzar HaSefarim; the manuscripts of Mr. Sasson, of London, some of which are very ancient; a Tanach* that belonged to the grandson of the Rashba*; another manuscript by a disciple of the Rashba*, author of the Migdal Oz; a Chumash* of Damascus written eleven hundred years ago; a Tanach* written five hundred years ago; another from approximately the same period; the manuscript of a Yemenite Chumash* from the same era. In all of these texts, Dakah was written with an Aleph. Moreover, in the manuscript Tanach* of the author of the Migdal Oz, there was a Heh in Dakah, and this author himself erased it to replace it with an Aleph.

I have compiled this lengthy list because, to my surprise and distress, I have learned that very few in the Holy Land are aware of these elements, although my letter on this subject was reproduced in the Otzar HaPoskim, at the end of the first volume.

The writing of a Sefer Torah* is very important, and the mitzvah* is fulfilled with its completion. It therefore does not seem to me that one should postpone it for several months, although it is not customary to hasten in this matter — and indeed one may question this lack of urgency. But this does not justify pushing everything back for several weeks and, all the more so, for several months.

When the sofer* reaches the end, one should set the celebration (see note 4) for the closest propitious date to its completion. Practically every month of the year contains such a date. In Shevat*, it is Rosh Chodesh*, according to the verse Devarim* 1:3. In Adar*, it would be the days of Purim* or the 7th of Adar*.

B) Two synagogues are requesting that this Sefer Torah* be assigned to them. You say that in one of them you teach the Oral Torah*. You will therefore also introduce the Written Torah* into it, so that both are complete.

C) You speak, in your letter, of "bringing the Sefer Torah* into the domain of the synagogue." You do not specify what you mean by "domain." However, it seems to me that you should not make a gift of this Sefer Torah*. You will make it available to the synagogue, but it will remain your property. For in this way, one fulfills the mitzvah* completely (see note 5).

I hope that, from time to time, you meet with the chassidim* of your city and that you also set a fixed time to study Chassidus*. Of course, the teaching of our Sages applies here: "One ascends in matters of holiness" and "To whoever adds (see note 6), more is added (see note 7)."

In accordance with your request, your name and those of the members of your family will be mentioned at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. May Hashem grant that, with tranquility of mind and body, you give me good news of all this. You will also tell me that you are striving to heal those who consult you (see note 8), not only physically but also morally. For nothing can withstand the will.

With blessing,

ד'תתקכו

ב"ה, י"א כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה שניאור זלמן שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בו כותב אודות ענין כתיבת הספר תורה וסיומה.

כיון שהכל בהשגחה פרטית, ובפרט ענין הקשור בתורה ומצותי', וכותב אלי בענין כתיבת ס"ת, מחובתי וזכותי להזכיר בכאן פסק הדין של רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - לכתוב פצוע דכא באל"ף לבסוף, וכמו שהובא בשו"ת שארית יהודא סי' ט"ז לאחי רבנו הזקן (ונקבצו הדיעות בזה בס' משנת אברהם סי' ל"ב) ושמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר בהיותו לפני מלחמה העולמית הראשונה בעיר ווארמס, ראה שם הס"ת שקבלה בידם שכתבה מהר"מ מרוטנברג וכתוב שם כנ"ל, וכן ראה ג"כ בס"ת בפראג שע"פ הקבלה בידם מדור דור שהגיהה עזרא הסופר, גם באוצר הספרים וכת"י של מר ששון בלונדון נמצאים שם כתבי יד עתיקים (תנ"ך דנכדו של הרשב"א, תנ"ך בכת"י של תלמיד הרשב"א בעל המחבר ס' מגדל עוז, חומש דמשק שנכתב לפני אלף ומאה שנה, חומש תנ"ך שנכתב לפני חמש מאות שנה, וכן תנ"ך שנכתב בערך חמש מאות שנה, וכן כת"י חומש תימני ג"כ מתקופה ההיא) ובכולם כתוב דכא באל"ף, ולא עוד, אלא שבתכ"י תנ"ך של המחבר מגדל עוז הי' כתוב דכה בה"א ובעל הספר מגדל עוז מחק בעצמו וכתב ותיקן בידו באל"ף, והארכתי בזה כיון שלתמיהתי וגם לצערי נודע לי שמעטים באה"ק ת"ו היודעים על כל הנ"ל אף שהעתיקו בזה ממכתבי בספר אוצר הפוסקים בסופו של ח"א.

לגודל הענין דכתיבת ס"ת אשר גמר המצוה היא בסיומה אין נראה לי דחיית הסיום למשך חדשים, אף שאין נוהגים דוקא למהר בזה (ובאמת צ"ע הטעם לאי זריזות זו), אבל אין זה מוכיח דיחוי לכמה שבועות ועאכו"כ חדשים, וכשהסופר יעמוד בסיומה יש לקובעו בימי הסגולה הסמוכים למועד הסיום, וכמעט בכל חדש מחדשי השנה יש למצאם, וכמו בח' שבט, ראש החדש וע"פ מ"ש דברים א, ג. בחדש אדר ימי הפורים או ז' אדר וכיו"ב.

ב) משתי בתי הכנסיות המבקשים להכניס אליהם את ספר התורה, הנה כיון שכותב שבאחת מהם לומד הוא תורה שבע"פ, יש להכניס שם גם התורה שבכתב ותמים יהיו יחדיו.

ג) במכתבו כותב הביטוי להכנס הס"ת לרשות הביהכ"נ, ואף שלא פירש כוונתו בהביטוי לרשות, הנה נראה לי שלא יתן הס"ת במתנה ורק להעמידו שם וישאר ברשותו הוא, שאז קיום מצוה זו היא במילואה*.

תקותי שנפגש הוא מזמן לזמן עם אנ"ש שי' אשר במחנו הט', ויש לו גם קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, ופשיטא אשר גם ע"ז נאמרה הוראת רז"ל מעלין בקדש וכל המוסיף מוסיפין לו.

כבקשתו יזכירוהו ואת ב"ב שי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויה"ר אשר מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף יבשר טוב בכל האמור, וכן אשר ביחד עם רפואת הגוף של אלו הפונים אליו משתדל ג"כ ברפואת נפשם, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה.

ד'תתקכו
מו"ה שניאור זלמן: יצחקי, רמת גן. אגרת נוספת אליו - לקמן ה'ח.

פצוע דכא באל " ף : ראה גם לעיל ח"ו אגרת א'תרכג, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ה'מו.

*) נ"כ שו"ע יו"ד סר"ע ס"ב.