Igrot Kodesh · Letter 5132 — Chinuch

B"H

18 Shevat* 5717

Brooklyn

To the directors of the Shomrei Shabbos* mutual aid fund,

may Hashem* grant you long life,

Greetings and blessings,

I received with pleasure your letter informing me that your annual meeting has been set for today, Sunday of Parshas Mishpatim* (see note 1) 5717 (see note 2).

You also transmit to me a brief description of the accomplishments of your charitable fund during the past year. This fund, as I have already said, must be considerably expanded — first of all by the number of loans granted, which this year numbered only one hundred and twenty, while we are still, unfortunately, in the period (see note 3) about which it is said: "The poor shall not disappear."

And one who finds himself in need is then considered a poor person. Our Sages say, indeed, in Tractate Sukkah* 49b, that "benevolence is superior to tzedakah*, for it is extended to the poor as well as to the rich."

May Hashem grant that this be remedied, to the fullest extent possible, in the coming year.

This will hasten the realization of the promise (see note 4) that "there shall be no more poor among you, for Hashem will bless you." Then, the Jews will fulfill the will of Hashem, according to the Sifri*, Devarim* 15:4.

Very soon and in our days, the other promise will also be fulfilled: "All Israel will taste of the Tree of Life (see note 5), through which they will leave the exile with mercy. This will not be the case for those who have not tasted this tree. As for them, the only difference between the exile and the Messianic era will be the disappearance of subjugation to the nations. This will not be the case for the scholars of the Torah. It is about them that it is said: 'The children of Israel will be redeemed with a raised hand.' This is how they will be delivered, with the honor of the final salvation."

These are the words of the faithful shepherd, Moshe* our master, first and last redeemer, according to the Zohar*, vol. 3, p. 125a, cited and commented upon by the Alter Rebbe* in chapter 26 of Iggeres HaKodesh*.

With my blessing to convey good tidings of all this,

M. Schneerson

P.S.: Perhaps the number of loans is explained by your statement that the mutual aid fund has difficulty obtaining liquid funds. Therefore, I have asked the mutual aid fund managed by Machne Israel* to grant you a loan until the end of the year 5718.

I hope, together with all Jews, that even before this (see note 6), there will be the true and complete redemption. Then this promise will be fulfilled, and acts of benevolence will be extended to the wealthy (see note 7), in accordance with the account related on this subject by my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us.

Notes

(1) In which it is said: "If you lend money to My people."

(2) The Rebbe writes Tav, Shin, Tov. This last word, with a numerical value of seventeen, means 'good.'

(3) The period of exile.

(4) Pertaining to the World to Come.

(5) The inner dimension of the Torah.

(6) Before this loan is granted.

(7) Since there will no longer be any poor.

ה'קלב

ב"ה, ח"י שבט, תשי"ז
ברוקלין.
הנהלת חברת גמילות חסדים שומרי שבת

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם מודיע אודות קביעות אסיפתם השנתית ביום זה, ראשון לפרשת משפטים ה'תשטו"ב.

וכן ראשי פרקים מעבודת הגמ"ח בשנה העברה, אשר, כמו שאמרתי מכבר, יש להוסיף עלי' כהנה וכהנה, זאת אומרת - בהנוגע למספר ההלואות, אשר במשך כל השנה כולה רק למאה ועשרים איש ניתנו, בה בשעה שבעוה"ר עדיין נמצאים אנו באותו הזמן עליו נאמר כי לא יחדל אביון, ובפרט אביון עני באותה שעה. וכידוע מאמר רז"ל (סוכה מ"ט ע"ב) גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה כו' גמ"ח בין לעניים בין לעשירים.

ויהי רצון אשר גם זה יתוקן ככל הדרוש בשנה הבע"ל.

וזה עצמו מקרב קיום היעוד כי לא יהי' בך אביון כי ברך יברכך ה', כי יעשו בני ישראל רצונו של מקום (ספרי דברים ט"ו ד').

ובמהרה בימינו יקוים ג"כ היעוד, דיטעמו כל ישראל מאילנא דחיי דבי יפקון מן גלותא ברחמים, ודלא כאינון דלא טעמין מאילנא דא, דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, משא"כ ישראל ת"ח דבגינייהו איתמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה, דהכי יפיק בכל האי יקרא בפורקנא בתרייתא,

וכדברי רעיא מהימנא משה רבנו, גואל ראשון וגואל אחרון (זהר ח"ג קכ"ה ע"א), שהובאו ונתבארו ע"י רבנו הזקן באגה"ק (סי' כ"ו).

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

מ. שניאורסאהן
נ. ב.

אפשר שהסיבה למספר האמור במספר ההלואות נרמזה במה שכותבים שיש דוחק במזומנים אשר בקופת הגמ"ח. והוריתי לקרן הגמ"ח אשר על יד מחנה ישראל ליתן להם גמ"ח עד סוף שנת ה'תשי"ח.

ותקותי, בתכ"י, אשר עוד קודם לזה תבוא הגאולה האמיתית והשלימה, ויקוים יעוד האמור, ויהי' ענין הגמ"ח לעשירים, וע"ד הסיפור בזה מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ה'קלב
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 333 והושלמה ע"פ צילום האגרת.