Igrot Kodesh · Letter 5134 — Faith & Bitachon

B"H

[18 Shevat* 5717]

I received, with delay, your letter, to which were attached the proofs of your article regarding the world when it was still covered by water, and regarding the secret of the Shemittah* and the Jubilee*.

I respond briefly, as my time permits, especially since the proper explanation of this matter would need to be very lengthy, even though you address several essential points in this article:

A) Regarding the creation of the world and what our Sages say on this subject — for example, what you cite about the period during which the world was covered by water — one must essentially refer to the works of Kabbalah*.

Some make the error of thinking they can interpret these facts as they see fit, as long as they have no bearing on the halachah* as it is ruled in the Shulchan Aruch*.

This is true when one comments on a verse, an explanation, or an analysis of our Sages. If this commentary is based on the fear of Hashem*, it is clear that it does not conflict with our faith. It may then be formulated without being contested.

This is not the case when one describes an event that actually took place, even if it belongs to the past and has no bearing on the halachah. Indeed, it must have happened in a certain way and in no other.

If there is a doubt or a controversy, we also possess rules that allow us to resolve the doubt and establish the halachah. The books dealing with this part of the Torah specify all of this. The general and central principle is as follows: for everything concerning Kabbalah, the opinion of the Arizal* is retained over that of his predecessors. Beginners in the study of Kabbalah also know this.

Rabbi Chaim Vital* explains all of this at length in his introduction to the Shaar HaHakdamos*. And in fact, this principle has been adopted by all Jews — Sefardim* and Ashkenazim*, Chassidim* or not.

B) The Torah was the architect's instrument of the Holy One, blessed be He, at the creation, since according to the expression of our Sages at the beginning of Midrash Bereishis Rabbah*: "He consulted the Torah and created the worlds," or according to the Zohar*, vol. 2, p. 161a: "He observed the Torah and created the world." This includes the entire chain of worlds, from the highest to ours, the most material and coarse.

The narratives of the Torah on this subject therefore do not refer solely to our world. They also treat of other, higher worlds. This is true both for the Written Torah and for the Oral Torah.

Thus, the Torah begins with: "In the beginning, Elokim* created the heavens and the earth," and it is reported in this connection what the Sefiros* are in the highest world, that of Atzilus*, as explained in the Zohar, vol. 1, pp. 30b and 31b. Of course, the creation of the material heavens and earth in this world is also set forth, without any contradictions or controversies. Each develops an idea, and all complement one another.

However, several writings and commentaries on the Torah consider only the spiritual aspect of the worlds. This is the case, for example, with anthropomorphism — "the hand of Hashem," "the eye of Hashem." Other writings and commentaries, by contrast, refer solely to what is material, or at least to the lower worlds. This is the case, for example, with transgression, with prohibition. For it is only on earth that the evil inclination exists, as Tractate Shabbos* 89a states, and the halachah established in Tractate Sanhedrin* 59b holds that "nothing impure descends from heaven."

Of course, these elements also have a source in worlds higher than themselves. Nothing exists here below that does not have an origin above. The Pardes* of Rabbi Moshe Cordovero* specifies this idea at Gate 25, chapter 1, as does the Torah Or* of the Alter Rebbe*, author of the Tanya*, Parshas Bereishis*, in the discourse entitled "To understand the meaning of the blessings," and the notes of the Tzemach Tzedek* on the same reference. This point will not be elaborated here.

C) Regarding the cycles of Shemittah, the seven millennia, and the Jubilees discussed in various Kabbalistic texts, it is true that there were previously divergent opinions on this matter. Some say that our world is the second Shemittah, meaning that there was previously a first world that existed for seven millennia, and that after this world there will be five more Shemittah cycles of seven millennia each. This is the opinion, in particular, of the Sefer HaTemunah* and the third introduction to the Temunah.

According to other opinions, however, our world is the fifth Shemittah. This is what Rabbi Moshe Cordovero states in his Shiur Komah*. But the Arizal came afterward and ruled on this matter. He explains that we call our current seven millennia the second Shemittah by reference to the spiritual Sefiros that preceded them. However, there was no material world — a material heaven and earth — before ours.

Various texts comment on these statements, in particular the Likkutei Torah* of the Arizal on Parshas Kedoshim* and the Shaar Ma'amarei Rashbi*, p. 37a. These words are cited and commented upon by the Alter Rebbe in the Torah Or, Parshas Shemos*, in the discourse entitled: "And He said: Who has given a mouth?" — as well as by his son, the Mitteler Rebbe*, in the Toras Chaim*, in the discourse "I am not a man of words."

As I said, this position is definitive. It is accepted by all the sages of Kabbalah, on the same level as the other concepts of this part of the Torah.

ה'קלד

[ח"י שבט, תשי"ז]

באיחור קבלתי מכתבו בצירוף עלי ההגהה של מאמרו כשהי' העולם מים במים וסוד השמיטין והיובלות.

ובמענה עליו - באתי עכ"פ בקיצור כפי רשיון הזמן, ובפרט שביאור הרצוי דורש אריכות גדולה, כיון שבכו"כ נקודות עיקריות נגע בהן במאמרו האמור.

א) בעניני בריאת העולם, ובמאמרי רז"ל הקשורים בזה וכאותן הנזכרים לעיל, כשהי' העולם מים במים, אשר רובם מבואר בעיקר בספרי קבלה, ישנם כמה טועים לאמר שהרשות לכאו"א לפרש הענינים ככל העולה על רוחו, כיון שאין הדבר נוגע להלכה למעשה בדיני שו"ע.

ואף שנכון הדבר בהנוגע לענינים שאין בהם אלא פי' פסוק ומרז"ל או דרש בהם, שאם רק הפירוש והדרש חדור יר"ש ופשיטא שאינו מנגד לאמונתנו, ידרש הדרש, ואין משיבין על הדרוש.

לא כן הוא בענינים שבמציאות, אפילו מציאות שבעבר שלכאורה אין בזה נפק"מ לדין. שהרי בודאי היתה באופן מסוים ולא באופן אחר. ובמקום ספק ומחלוקת - גם בזה כללים ישנים המבררים הספק וההלכה כמי, ומובאים בספרים הדנים ע"ד חלק זה שבתורה, והנקודה הכללית והתיכונית היא, אשר בנוגע לכל עניני קבלה, הלכה כדברי האריז"ל לגבי כל שקדמוהו. וכידוע אפילו למתחילים בלימוד ספרי הקבלה, והאריך בזה הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות. ונתקבל כלל זה בכל חוגי בני ישראל הספרדים והאשכנזים, החסידים והעולמ'שע וכו'.

ב) בסיפורי התורה אשר היא היתה כלי אומנתו של הקב"ה בבריאת העולם וכמרז"ל ב"ר בתחלתו מביט בתורה ובורא את העולם, ובלשון הזהר (ח"ב קסא, א) אסתכל בה באורייתא וברא עלמא, שבזה נכלל כל סדר ההשתלשלות, כל העולמות מהעולם היותר עליון עד עולמנו עוה"ז הגשמי והחומרי, מסופר בהם לא רק ע"ד עוה"ז אלא גם על העולמות שלמעלה הימנו. והדברים אמורים בהנוגע לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ.

ולדוגמא תחלת התורה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, מסופר בזה תחלת ההשתלשלות הספירות בעולם הכי עליון עולם האצילות, וכפירוש הזהר (ח"א ל, ב. לא, ב. ועוד), ופשיטא שמסופר בזה בריאת השמים והארץ הגשמים של העולם הזה, ומובן שאין בזה כל סתירה ולא חילוקי דיעות, כי מר אמר חדא ומר אמר חדא, ומשלימים אחד את השני.

מובן ג"כ שלמרות הנ"ל ישנם כמה כתובים ומאמרים בתורה שאין מדברים אלא ברוחנית העולמות, ולדוגמא תוארי השם, יד ה' עין ה'. וישנם כמה כתובים ומאמרים בתורה שאינם מדברים אלא בגשמיות העולמות, על כל פנים רק בעולמות התחתונים.

וכמו ענין העון והאיסור, כי רק בארץ ישנו ליצה"ר (שבת פט, א) ונפסק הלכה אין דבר טמא יורד מן השמים (סנה' נט, ב). - אף שמובן שגם לענינים האלו יש איזה שרש בעולמות שלמעלה מהם, ואין לך ענין למטה שאין לו מזל למעלה. ונתבאר דבר זה בפרדס להרמ"ק שער כה פ"א. בתורה אור לרבנו הזקן (בעל התניא) בראשית ד"ה להבין ענין הברכות ובהגהות הצ"צ שם ועוד. ואכ"מ.

ג) בענין השמיטין (ז' אלפי שני) והיובלות המובא בכמה מקומות בספרי קבלה - הנה כן הוא אשר מקודם היו בזה דיעות מחולקות, יש אומרים אשר עולמנו זה - היא שמיטה שני'. ולפני זה הי' ג"כ עולם מלא ושימש ג"כ ז' אלפי שנין. ואחרי עוה"ז יהיו עוד ה' שמיטות של ז' אלפי שני (ס' התמונה הקדמה לתמונה ג'. ועוד) וי"א אשר עולמנו הוא שמיטה החמישית (הרמ"ק בספרו שיעור קומה). אבל בא האריז"ל ופסק ההלכה, אשר קורין אנו לז' אלפים שנים אלו - בם אנו נמצאים - שמיטה שני' בערך עולם דספירות רוחניות שקדמו להם, אבל לא הי' לפני זה עולם גשמי, שמים וארץ גשמים וכו'. וכמו שביארו דבריו בכ"מ ומהם לקוטי תורה להאריז"ל פ' קדושים ושער מאמרי רשב"י (לז, א). והובאו דבריו ונתבארו ע"י רבנו הזקן בתורה אור שמות ד"ה ויאמר גו' מי שם פה. ובנו אדמו"ר האמצעי בס' תורת חיים ד"ה ויאמר גו' לא איש דברים. וכנ"ל זוהי הלכה פסוקה המקובלת על כל המקובלים, וכמו בשאר עניני קבלה.

ה'קלד
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 175.

דיעות מחולקות: ראה גם לעיל ח"י אגרת ג'מג.