Igrot Kodesh · Letter 5159 — Faith & Bitachon

B"H

23 Shevat* 5717

Brooklyn

Blessings and greetings,

I am responding to your letter from the end of the month of Teves*, in which you tell me of your relations with the members of your family and of the bitterness you feel from this. You attribute this situation to the difference in age.

Now, in many families there are age differences similar to yours. Moreover, these can sometimes result in friction and differences of opinion, but not in a situation like the one you describe in your letter. I therefore have good reason to hope that all of this is not as serious as you say. It is common for young people to react intensely in certain cases.

In any event, even if the situation is indeed as you describe, this in no way justifies resorting to the severe measures that you mention, which are not necessary. Reflect, then, on your path in life. Tell yourself that on this path, you must, at your age, acquire knowledge, imbue yourself with faith and trust in Hashem*, adopt the fitting way of life, so that you may, when the time comes, build your own home, at a good and fruitful moment, and know happiness, material and spiritual. You will then be a wise homemaker, in the proper manner, with everything needed for this.

Now, all of this depends on your life and your actions at the present time. And in relation to such an elevated role, what do the few occurrences to which you allude matter — occurrences that are only passing and leave no trace, provided one does not exaggerate them?

I hope that these few lines will suffice to explain to you the fundamental idea of everything that has been said and to calm your mind. Henceforth, you will observe the situation as it truly is, and the Creator of the world, Who directs it, Who is perfection and the essence of good, will lead you on the path that is, in all respects, good for you.

In addition to all of this, which concerns all Jewish young women equally, it is surely unnecessary to remind you that in what concerns you more specifically, an essential point is added. You come from a Chassidic* family. Everything that concerns you must therefore be imbued with the light and the warmth of Chassidus*.

Furthermore, your responsibility is all the greater in that everyone will blame the Chassidic education for every negative element that concerns you. For all that, one must not fear, must not be afraid of this responsibility, for the Holy One, blessed be He, demands only in accordance with the strength at our disposal. He therefore grants to each man and each woman all the means necessary to carry out this mission.

With my blessing to convey good tidings of all this,

ה'קנט

ב"ה כ"ג שבט תשי"ז
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה על מכתבה משילהי טבת, בו כותבת אודות היחס עם אלו אשר בביתה ואיך שזה פועל עלי' דכאון רוח וכו' ולדעתה סיבת הענין החילוק בגיל וכיו"ב.

והנה בכמה בתים ישנו חילוק גיל ע"ד אשר בביתה, ואף שמובן שלפעמים מביא זה לחיכוכים חילוקי דיעות וכיו"ב, בכל זה אינו בא למצב המתואר במכתבה שלה, ולכן תקותי שגם בעיני' חריפות המצב גדול יותר מאשר הוא לאמיתתו, אלא שכסגולת הנוער מגיבים על ענינים לעתים תכופות בחריפות יותר מדי, בכל אופן אפילו אם יהי' המצב כמו שהיא כותבת במכתבה, מובן ופשוט שלא זו הדרך לאמצעים חריפים אודותם כותבת וגם אין הכרח בזה, והוא על ידי שתתבונן על דרכה בחיים, שבדרך זו צריכה להכין את עצמה במשך השנים דגיל שלה, לרכוש ידיעות לספוג רוח אמונה ובטחון ואורח חיים מתאים וכו' וכו' בכדי שכשיבוא הזמן לבנות בית בפני עצמה בשעה טובה ומוצלחת יהי' הבית מאושר הן בגשמיות והן ברוחניות, על ידי שתהי' עקרת הבית מחוסנה כדבעי ובציוד הדרוש לכל זה, וכל זה תלוי באופן חיי' ובפעולותי' עתה, ולעומת תפקיד הכי נעלה, במה נחשבים כל התופעות עליהן כותבת שאינן אלא דבר עובר מבלי כל רושם כלל, באם אין מגדילין אותן.

תקותי ששורתי אלה המעטות בכמות תספיקנה בשבילה להבהיר את הנקודה התיכונה בהאמור ותרגיענה את רוחה על ידי שתראה מכאן ולהבא, את המצב כמו שהוא לאמיתתו, ובורא עולם ומנהיגו שהוא תכלית הטוב ועצם הטוב ינחה בדרך הטובה לפני' בכל הפרטים.

בודאי למותר לעוררה אשר נוסף על האמור שהוא ענין השוה בכל בנות ישראל, בהנוגע אלי' מתוספת עוד נקודה וגם היא עיקרית, אשר נצר היא ממשפחה חסידותית ועניני' צריכים להיות ספוגים אור וחום חסידותי וגם האחריות שלה גדולה יותר, כיון שכל ענין בלתי רצוי יזקפו הבריות את זה גם על חשבון חינוך חסידותי, לאידך גיסא אין לדאוג ולפחוד לאחריות זו כיון שהקב"ה אינו מבקש אלא לפי כחנו, ולכל אחד ואחת ניתנו כחות די מספיקים למילוי תפקידו הוא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.