Igrot Kodesh · Letter 5171 — Faith & Bitachon

B"H

29 Shevat* 5717

Brooklyn

To the great Rav, distinguished Chassid* who fears Hashem*

and devotes himself to communal needs,

Rav Shmuel* (see note 1),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from the eve of the Shabbos* of the giving of the Torah (see note 2).

I read with pleasure that you visited various settlements in the Holy Land and that it is possible to strengthen Judaism there and to disseminate it.

You say that the Chassidim* must be encouraged to carry out such activities. I have long written on this subject to those who heed me, so that they may act by all possible means. Of course, one should not be affected if one does not observe, from the very first time, complete success.

As you know, the Baal Shem Tov* emphasizes (see note 3) that precisely when "your beginning is in suffering," there is subsequently fulfilled: "the end will know great growth." Indeed, who knows? A person is limited by the vision of his eyes (see note 4). Success may therefore exceed what one anticipated, without one being able to observe it, for various reasons.

The most important point of everything that has been said: each person must carry out the action entrusted to him by the Creator of the world, Who directs it and Who gives the Torah — which includes: "You shall love your fellow as yourself" and "You shall reprove your fellow." And Hashem will do as He sees fit.

Our Sages say that the reproof addressed to one's fellow extends up to reproach, and according to some, up to physical force — which means that as long as one has not reached this extreme, the reproof must still continue. Indeed, one cannot suspect a Jew of actually striking in such a case.

Nevertheless, one must speak in the manner of our Torah, whose "ways are all pleasant and all whose paths are peace." One can verify concretely that with such an approach, one knows success far beyond what one obtains through shouting, rebuke, or public humiliation.

I send you my blessing that we may have the merit, among all of Israel, to experience the period during which the promise will be fulfilled: "They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them" — that is, within each Jew.

Notes

(1) Rav S. Hominer, of Yerushalayim.

(2) Shabbos Parshas Yisro, the 17th of Shevat.

(3) See, on this subject, letters no. 3366 and 4874.

(4) Whereas Hashem searches the hearts.

ה'קעא

ב"ה כ"ט שבט תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א עוסק בצ"צ

מו"ה שמואל שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מעש"ק מתן תורה.

נעם לי לקרות בו אודות סיבובו בהרבה ישובים באה"ק ת"ו והיכולת שיש שם לעשות בהחזקת היהדות והפצתה.

ובמה שכותב אודות זירוז אנ"ש לפעולות בכגון דא, הנה זה מכבר באתי בכתובים עם אלו הנשמעים לקולי שיעשו ע"ד הנ"ל בכל אופנים האפשרים, ופשיטא שאין להתרשם אם אפילו בפעם הראשונה אין רואים הצלחה במאה אחוז, וכידוע הדגשת הבעש"ט והי' ראשיתך מצער (ועי"ז) ואחריתך ישגא מאד, ובפרט שאין אתנו יודע עד מה והאדם יראה לעינים ובה בשעה אפשר שההצלחה עוד יותר מאשר המשתדל שיער מראש אלא שאין הוא רואה אותה מכמה סיבות, ועיקר העיקרים בכל הנ"ל הוא אשר על כאו"א לעשות פעולתו עלי' נצטוה מבורא עולם ומנהיגו נותן התורה שבזה הוא ואהבת לרעך כמוך הוכח תוכיח את עמיתך וה' הטוב בעיניו יעשה, וכדמוכח ג"כ מדברי רז"ל אשר הוכח תוכיח הוא עד כדי (נזיפה וי"א עד כדי) הכאה וכו', ז. א. שעד שלא הוכה הכאה בפועל עליו להמשיך בהענין שהוכח תוכיח, ובפרט שהרי לא נחשדו בנ"י על הכאה ח"ו בכגון דא, ובלבד שידבר עמהם בדרכי תורתנו אשר כל דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ורואים ג"כ במוחש שבגישה כזו מצליחים שלא בערך מאשר ע"י גערה, נזיפה, מלבין פנים ברבים וכיו"ב.

בברכה אשר נזכה בתכ"י לזמן אז יקוים ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל.

ה'קעא
מו"ה שמואל: הומינר, ירושלים.

הדגשת הבעש"ט: ראה גם לעיל ד'תתעד, ובהנסמן בהערות שם. ח"י ג'שסו.