Igrot Kodesh · Letter 5175 — Faith & Bitachon

B"H

1st day of Rosh Chodesh*

Adar Rishon* 5717

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter, in which you tell me that you are unable to find moral peace.

Various texts explain that these feelings are suggested by "the other side," which means that they are not found in the depths of the soul, but come from outside of it. It follows that a person can rid himself of them and eliminate them entirely.

Certainly, not all people and not all situations are identical in this regard. The time necessary to achieve this is not the same either. The judicious solution and the common thread of all approaches therefore consist of meditating on the fact that each one of us is an element of society, of the environment — that one cannot therefore content oneself with receiving, and that one must also give. More precisely, one must essentially give and incidentally receive.

The dominant aspect of man is his soul, his spirit — not his body, his matter. The influence he exerts on his environment must therefore, above all, be moral. He must bring it the breath of life of our Torah, Torah of life, which is at once the perfection of spirituality and the vitality of the body and of matter, including in its lowest and coarsest state.

Our Sages emphasize, in tractate Shabbos* 88b, that the Torah was given precisely to those who have an evil inclination, who were in Egypt, the abomination of the earth — and not to the ministering angels. Indeed, such is truly the purpose of the creation of man.

This person is therefore assured of knowing success in this matter, provided he makes the necessary effort, that he does not become discouraged when he faces difficulties or realizes that he did not achieve full and complete success from the first time. He will then try a second time, then a third. In the end, he will know success.

If one concentrates deeply, according to the expression of the Alter Rebbe*, on the realization of this mission, one will reveal broader horizons, accomplishments of great elevation, and one will multiply tenfold one's moral satisfaction in observing that one has received, on this earth, so primordial an objective.

Moreover, one draws from this a deep content for the personal concerns of the members of one's family and for one's own. And it is by combining all of this together that one will know success, that one will carry out the entrusted mission and reveal the fruit of one's effort — by strengthening the spirit in relation to matter, the spiritual in relation to the material, the soul in relation to the body, the divine portion that one carries within oneself in relation to all that surrounds it.

This analysis could be extensively developed, especially in accordance with each person's environment, aptitudes, and the education he has received. But, as I was saying, this is the common thread for all.

I am hopeful that for someone like you, what has just been said will be a starting point, which you will develop in accordance with your milieu and with what concerns you. I await your good tidings.

With my blessing,

ה'קעה

ב"ה אדר"ח אד"ר תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בו כותב אודות חוסר השלוה הנפשית וכו',

והנה מבואר בכמה מקומות אשר ענינים אלו באים מצד הלעומת זה, זאת אומרת ג"כ שאין הם בנפש האדם פנימה, אלא באים מחוצה לה, שמזה מובן שביכולת האדם להפטר מהם ולבטלם כליל, אף, שאין כל האישים ואין כל המצבים שוים, שלכן אין שוה גם כן הזמן הנדרש על זה. והדרך המתאימה והצד השוה בכל דרכים אלו הוא ההתבוננות אשר כל אחד ואחד מאתנו חלק הוא מהחברה ומהסביבה שלו, ומוכרח שיהי' לא רק מקבל אלא גם משפיע או יותר נכון שיהי' בעיקר משפיע ומקבל רק בבחי' טפל, וכיון שעיקר האדם הוא הנפש והצורה שלו ולא הגוף והחומר, מובן גם כן שעיקר ההשפעה היא בהנוגע לרוחניות הסביבה וצורתה על ידי שמחדירים אותה רוח חיים של תורתנו תורת חיים שהיא בבת אחת גם תכלית הרוחניות גם נותנת חיים לגשם ולחומר אפילו במדריגות היותר תחתונות ושפלות, וכסיפור רז"ל הידוע, אשר דוקא לאלו שיצר הרע יש בהם, למצרים ערות הארץ ירדו ניתנה תורה, ולא למלאכי השרת (שבת פח, ב) וכיון שזהו עיקר תפקיד בריאת האדם, מובטח לו שיצליח בזה על ידי השתדלות המתאימה ובלבד שלא ירפו ידיו אם נפגש בקישוים ואם אין ההצלחה במאה אחוז בפעם הראשונה שמנסה או אפילו גם בפעם השני' והשלישית וסוף ההצלחה לבוא.

וכשתוקע מחשבתו בחוזק כלשון רבנו הזקן במילוי תפקיד זה מתגלים לפניו אופקים רחבים של פעולות נעלות ומתגדל פי כמה סיפוק הנפשי שלו בראותו מטרה כה נשגבה בחייו עלי אדמות, ולא עוד אלא שנתוסף תוכן פנימי גם בעניניו הפרטים של ב"ב ואפילו שלו, שהרי דוקא ע"י צירוף כל זה יחד תתרבה ההצלחה במילוי עיקר תפקידו ולראות שכרו בעמלו - ע"י הגברת הצורה על החומר, הרוח על הגשם, הנפש על הגוף, הניצוץ אלקי שבתוכו על כל מה שמסביב לו.

יש להאריך בכל האמור כהנה וכהנה ובפרט בהתאם לסביבתו של כל אחד בהתאם לכשרונותיו אופן חינוכו וכו', אבל כנ"ל האמור הוא צד השוה שבכל אחד, ותקותי אשר לדכוותי' ישמש האמור נקודה אותה יפתח בהתאם לסביבתו ועניניו הוא, ואחכה לבשו"ט.

בברכה.