Igrot Kodesh · Letter 5176 — Faith & Bitachon

B"H

1st day of Rosh Chodesh*

Adar Rishon* 5717

Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from the 23rd of Shevat* and to the one that preceded it. My response was delayed due to my numerous occupations.

I read with pleasure that you are endeavoring to form a group of young men in Tel Aviv in order to study the Tanya*. You write to me that for the moment, they are not observant. For all that, through the power of our holy Torah, Torah of life, we have received the assurance that the greatness of study lies in the fact that it leads to action.

Of course, not all people are identical regarding the time between study and action, but in the end, the action will come. It is clear that if you discuss with them concrete behavior, in addition to this study, this result will be obtained more quickly. Happy are those who direct their efforts toward such activities.

You inform me of your material situation. Obviously, one should not be affected by this. All of this is only passing. The more you and your wife strengthen your trust in the Creator of the world, Who directs it, the more you will hasten the realization of His blessings, perceptible to eyes of flesh.

Moreover, you forge a vessel for the revelation of these blessings by practicing the Torah and the mitzvos*, by influencing your surroundings to do the same. I therefore have good reason to hope that in a short time you will announce to me good tidings also of the improvement of your material situation.

You say nothing about health, and I deduce from this that all is well, regarding your wife and yourself.

With my blessing for a good month and for conveying good tidings,

ה'קעו

ב"ה אדר"ח אד"ר תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ג שבט והקודמו, ונתעכב המענה שלי מפני ריבוי הטרדות.

נעם לי לקרות בו ע"ד השתדלותו לארגן קבוצת בחורים בתל אביב ללימוד תניא.

ואף שכפי שכותב חפשים הם לע"ע, מובטחים אנו בכח תורתנו הק' תורת חיים שגדול תלמודה שמביא לידי מעשה, אף שכמובן לא בכל האנשים שוה הוא זמן זה שבין הלימוד והמעשה, אבל סוף הענין לבוא. ו מובן שאם ידברו עמהם גם ע"ד המעשה נוסף על הלימוד ימהרו את התכלית האמורה, ואשרי חלקם של כל אלו המשתדלים בזה ובכדומה לזה.

במ"ש אודות מצבו הגשמי, מובן שאין כלל להתרשם מזה ואין הענין אלא דבר עובר, וככל שהוא וזוגתו תי' יהיו חזקים יותר בבטחונם בבורא עולם ומנהיגו יתקרבו ברכות הבורא בפועל ובאופן הנראה גם לעיני בשר, ובפרט שהרי הם עוסקים בהכנת כלי הברכה הם עניני תורה ומצות והשפעה בסביבתם בכיוון זה, ותקותי חזקה שכעבור זמן לא ארוך יבשרני טוב גם בהטבת מצבם הגשמי.

כיון שאינו מזכיר בהנוגע לבריאות, מפרש הנני את זה שהכל בסדר ושלום הן אצל זוגתו תחי' והן בהנוגע לו.

בברכת חדש טוב ולבשו"ט.