Igrot Kodesh · Letter 5182 — Faith & Bitachon

I am responding to your letter, in which you tell me that you study Chassidus* every night. Nevertheless, you give me no details on this subject. You do not specify the theme of this study, the time devoted to it, or how long ago this course began. Yet all these elements are necessary to answer the question you pose in your letter.

Moreover, one cannot begin studying a part of the Torah, whichever it may be, by first posing questions before even having acquired the necessary knowledge of the subjects on which these questions bear.

However, our Sages ask that everyone be given the benefit of the doubt. I therefore hope that you are animated by good intentions, and consequently I answer your question:

A) Why must one strive to study Chabad* Chassidus? Why not content oneself with that of the Polish schools? Do they not all derive from the same source — the Baal Shem Tov* and the Maggid of Mezeritch*?

The answer is, briefly, as follows, and it will employ the terms of the question. Why study the Gemara* and not content oneself with the Mishnah*? Is the Gemara not the commentary on the Mishnah, with which one could therefore suffice, since all the Sages drank from the same source?

The same applies to the matter under discussion. In the teachings of the disciples of the Baal Shem Tov, one finds numerous themes. One who studies them on his own, even if he desires to give them a lengthy development, will not necessarily succeed in discovering the correct interpretation.

The name of Chabad Chassidus indicates what its purpose is (see note 1). It comments on what is said in the "Mishnah" of Chassidus. In the Gemara, the commentary and analysis allow the development of numerous explanations that appear only in allusion, or not at all, in the Mishnah, but are indeed, according to the expression of our Sages, "the introductions of the scholars of the Torah" (see note 2).

The same applies to the matter under discussion. It is evident that Chassidus also reproduces the "Mishnah" — the teaching of the Baal Shem Tov. In addition, it comments on it, and "in two hundred coins, there are one hundred coins" (see note 3).

Of course, this in no way diminishes, which Hashem* forbid, that teaching, even in the most subtle sense. Indeed, common practice establishes that the study of the Gemara is necessary to complement that of the Mishnah. Similarly, in our era, the Mishnah of Chassidus must be complemented by Chabad Chassidus. This is self-evident.

You will also consult, on this subject, the analogy given by the Rashbatz* (see note 4) and the commentary of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, found in HaTamim*, volume 2, from page 56.

B) You observe that certain Chassidim* pass the deadline for Shema Yisroel* and prayer because they meditate before it. You are, of course, alluding to those who study Chassidus and base their conduct upon it — not to those who merely pass themselves off as Chassidim.

Various texts specify that the purpose of this practice is to prepare for prayer. Indeed, not all people are identical regarding the time necessary for this preparation, depending on one's personality. Yet everyone is required to prepare, and the Mishnah specifies that "one begins to pray only when one has attained humility" (see note 5). And the halachah* retains this principle, in Orach Chaim*, chapter 92, paragraph 2, in the note.

This preparation also requires a pure body. Certainly, the ritual immersion according to Ezra (see note 6) has been abrogated. But this means only that it is no longer obligatory. It is, however, highly desirable, especially to prepare for prayer, as Rav Hai Gaon* states in particular. Chassidus explains this in the Likkutei Torah* of the Alter Rebbe*, Parshas Tavo*, page 53a.

Cease therefore following the path of questions, objections, and interrogations, when the proper use of time is to devote it to study! Cease, in particular, asking questions about the behavior of others, for you can perfectly well, for your part, rise very early in the morning to carry out these preparations while reciting the Shema Yisroel and prayer at the proper time. And if you do not have sufficient time, you will rise even earlier. Who prevents you?

Without a doubt, you know and observe the three well-known studies, which pertain to the Chumash*, the Tehillim*, and the Tanya*. At the very least, you will observe them in the future.

With my blessing,

Notes

(1) Since it refers to the intellectual attributes. It therefore enables one to understand the concepts of Chassidus.

(2) Given at Mount Sinai, but revealed much later.

(3) The teaching of the Baal Shem Tov is found within Chabad Chassidus.

(4) Rav Shmuel Betzalel Sheftel, who was the mashpia of the previous Rebbe.

(5) Which takes more or less time, depending on the person.

(6) After each conjugal relation and, by extension, each day.

ה'קפב

[ה' אד"ר, תשי"ז]

במענה על מכתבו, בו כותב שיש לו שיעור בדא"ח בכל לילה, אבל אינו מודיע הפרטים בזה, ז. א. מה לומד ואורך זמן הלימוד וכמה זמן יש לו כבר שיעור זה, אשר בהנ"ל, כמובן, תלוי' מדת ידיעת הענין אותו לומדים ושבזה תלוי' ג"כ פרטיות המענה על השאלה שלו במכתבו זה, ובפרט שאין זה דרך ללמוד תורה, איזה חלק שיהי' ממנה, להתחיל בקושיות טרם שרוכשים ידיעה מספיקה בענין עליו מקשים.

וכיון שאמרו רז"ל לדון את כאו"א לכף זכות, תקותי שכוונתו רק לטובה. ובמענה לשאלתו:

מהו הענין שמשתדלים ללמוד חסידות חב"ד, ולמה לא מספיק ללמוד חסידות פולין, והרי כולם ממענין אחד שתו - הוא הבעש"ט והרב המגיד ממעזריטש.

ונקודת המענה בזה היא, כדוגמת המענה לשאלה - מהו ההכרח ללמוד גם הגמרא נוסף על לימוד המשנה, והרי, כיון שרובה פירוש המשנה, יש להסתפק בלימוד המשנה, והרי כולם ממעין א' שתו וכו', שעד"ז הוא גם החילוק בהנ"ל - שבתורת תלמידי הבעש"ט וכו' באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו כל מוחא סביל דא לכוון הפירוש לאמיתתו, ובאה חסידות חב"ד ששמה מורה על מטרתה להבין ולהסביר הענינים שבאו במשנה דתורת החסידות, וכמו שבגמרא נתוספו כמה ענינים ע"י הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היה רק ברמז במשנה ולא עוד אלא שגם נתחדשו ענינים בגמרא, וע"פ מרז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - עד"ז הוא גם בהנ"ל, ופשיטא שבתורת חב"ד נעתקה ג"כ המשנה תורת הבעש"ט, ז. א. שבאה בה המשנה וגם ההסברה, ויש בכלל מאתים מנה. מובן ופשוט שבהנ"ל אין ח"ו כל פגיעה, אפילו דקה מן הדקה ח"ו ורק הוראה וכנראה גם במוחש, אשר מוכרחת ההוספה דלימוד הגמרא נוסף על לימוד המשנה, ועד"ז מוכרחת בימינו אלה ההוספה דלימוד חב"ד נוסף על לימוד המשנה דחסידות וק"ל. ועייג"כ המשל שאמר הרשב"ץ, וביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (התמים ח"ב ע' נו ואילך).

ב) במ"ש אודות שישנם חסידים (ובטח כוונתו לאלו הלומדים ומתנהגים בחסידות, לא לסתם הקוראים א"ע חסידים) מאחרים זמן ק"ש ותפלה וכו' מפני ההתבוננות שקודם התפלה וכו'.

הנה טעמם ונימוקם מבואר בכ"מ שהוא מפני ההכנה לתפלה, ולא כל האנשים שוים לאורך זמן הנצרך להכנה בזה מתאים לתכונת נפשם, אף שכל האנשים מחוייבים בהכנה זו, וכדבר משנה אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש, והובא הלכה למעשה באו"ח סי' צ"ב בהגהה, ובהכנה זו נכללה ג"כ טהרת הגוף, אשר אף שבטלוה לטבילותא דעזרא, הוא רק שבטלוהו להחיוב, אבל טהרת הגוף מועילה ביחוד לתפלה.

וכמובא מרב האי גאון ועוד נתבאר ע"פ חסידות בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' תבוא נ"ג א'.

וכלך מהדרך דשאלות קושיות ופרכות, בה בשעה שיש למלאות הזמן ולנצלו בלימוד, ובפרט כלך מקושיות על הנהגות של אחרים, והרי בידו לקום השכם בבוקר ולהיכון בכל הענינים האמורים - באופן שיוכל לקיים ק"ש ותפלה בזמנה. ואם הזמן אינו - הרי יכול לקום לפני זמן השכמה, ומי בידו מעכב.

בטח יודע ושומר שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה.

ה'קפב
חלקה נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 271 וחלקה בח"י ע' 239.