Igrot Kodesh · Letter 5195 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

11 Adar Rishon* 5717,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Yaakov Yosef (see note 1), the Shochet*,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 4 Adar.

It is quite evident that what I said about the tithing (maaser*) (see note 2) concerns only an addition and not, Heaven forbid, a reduction in another sacred domain. This means that the donations made until now to the various institutions must not be reduced in the future — on the contrary.

This applies equally to the Chabad institutions. For what is contributed to this "fund of our master" (Kupas Rabbeinu*) serves various purposes that do not necessarily correspond to what these institutions previously received from each individual. This is self-evident.

One who has the means can therefore give the tithe (maaser*) to this fund in addition to all other contributions. One who does not have the means will continue to give the amounts that he includes in his tithe (see note 3) and will contribute what remains (see note 4) to this fund.

To someone like you, it is surely unnecessary to recall the well-known explanation of our Sages, according to which one should not give to tzedakah* the exact amount of the tithe calculated with precision. One should add a certain amount to it, and in this way, one also gains another point: one ensures that all of this is not considered a vow, since one does not always give the same percentage (see note 5). This is not the case when the tithe is calculated with precision.

You mention the study of Chassidus*, and in this regard, all people are not the same, even though the common element for all is that the more intense the study, the better. Moreover, it is in this manner that one introduces success into one's time, that one understands better than before.

There is also another element common to all. One must have both a broader study (see note 6) and a deeper one (see note 7). The latter will focus on whatever text one chooses, in accordance with the well-known teaching of our Sages on this subject.

With my blessing of Mazal Tov* and for giving good news,

Notes

(1) Rav Y. Y. Raskin, of Rishon LeTziyon. See, regarding him, letters no. 684 and 1465.

(2) To give it to the fund administered by the Rebbe. See, on this subject, letter no. 5229.

(3) To other institutions.

(4) The balance of his tithe.

(5) Of his income, always devoting slightly more than 10%, with a variable increase.

(6) Enabling one to acquire a large number of concepts without delving deeply into them.

(7) Enabling one to delve deeply into these concepts.

ה'קצה

ב"ה, י"א אד"ר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה יעקב יוסף שי' שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מד' אדר.

הנה פשיטא אשר דברי בהנוגע להפרשת מעשר לא באו אלא להוסיף ולא ח"ו לתת מגרעות בקדש, ומזה מובן, אשר הנתינות שהתרימו עד עתה למוסדות שונים, אין לגרוע מהם גם להבא, ואדרבה, ובזה נכללים גם מוסדות חב"ד, כי הנכנס לקופת רבנו ממנה לוקחים לכמה ענינים ולא תמיד יתאים להנתינות שהיו המוסדות מקבלים מלפני זה מאיש פלוני, וק"ל, ומי שביכולתו יכול להפריש נוסף על הנ"ל מעשר לקופת רבנו, ומי שאין ביכולתו יוכל להכניס תרומתו האמורות בחשבון המעשר ואת החסר להכניס לקופת רבנו.

ובודאי לדכוותי' למותר להעיר על מאמר רז"ל הידוע, שאין לדקדק בצדקה ומעשר האמור בצדקה יש להוסיף עליו איזה סכום, ויש מקום לומר שעי"ז מרויחים עוד ענין, שאין חל אז ע"ז גדר נדר, כיון שלא תמיד מספר האחוזים שוה, משא"כ כשמדקדקים על המעשר.

במ"ש אודות לימוד דא"ח, לא כל האנשים שוים בזה, אף שבכלל הצד השוה שכל המרבה ה"ז משובח, ולא עוד, אלא שעי"ז נראית גם כן הצלחה בזמן, וההבנה באה לו בקלות יותר מאשר בתחלה, וכן צד השוה בכל אחד שצ"ל לימוד למיגרס ולימוד לעיונא, והלימוד לעיונא במקום שלבו חפץ ע"פ מאמר רז"ל הידוע...

בברכת מזל טוב ולבשו"ט.

ה'קצה
מו"ה יעקב יוסף: רסקין, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ג תרפד. ח"ה א'תסה.

בהנוגע להפרשת מעשר: לקופת רבנו. ראה גם לקמן אגרת ה'רכט.