Igrot Kodesh · Letter 5196 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

11 Adar Rishon* 5717,

Brooklyn,

To the attention of Mr. Yitzchak (see note 1),

Greetings and blessings,

I have received your letter of 7 Shevat*, the delivery of which was delayed. In the meantime, you must have received mine, which responded to your previous correspondence. I await good news regarding its contents.

You make reference to your seminar and to the discussion that followed your lecture.

I have already said that at all times, and especially in our era, the youth have the quality of not tolerating compromise (see note 2), of not embarking on that path. And even those who base their existence on concessions nonetheless wish to hear a decisive and unambiguous opinion.

The youth of Eretz Yisroel* surely possess this quality, and even more strongly. One must therefore show them Yiddishkeit* (Judaism) as it truly is, present to them the traditional way of life of Israel. At most, one may add afterward that perfection is not of this world and that there is therefore no reason to be disappointed or, still less, to despair if, for the time being, one does not feel the strength to fully accept this conception and, all the more so, to put it into practice.

Nevertheless, one must recognize the truth as it is and adopt the appropriate behaviors each time the student or listener is ready to do so. Then, from time to time, one makes an addition, to the extent possible. The Mishnah* states that "one mitzvah* leads to another," and indeed logic and common practice establish that this is so. This allows one to understand such an approach even more clearly.

I learned with pleasure, from the end of your letter, that you reviewed the text of "Conversations with the Youth" (Sichos LaNoar*) (see note 3). You will surely continue to assist them in the future, to the fullest extent possible, and you will not confine yourself to correcting the style.

You ask me about the Chassidic* discourse entitled "Mayim Rabbim*" (The Many Waters), in which it is stated that it is not forbidden for the other nations to associate other forces with that of Hashem (see note 4). Can one say that the seventy heavenly bodies corresponding to these nations have for them the same role as a father and mother?

In my view, this is not at all correct. For even if this association (shituf*) is not forbidden to the other nations, this does not mean that it is necessary, Heaven forbid, whereas one is obligated to honor and fear one's father and mother.

And one can understand why this is so. The seventy heavenly bodies do not have free will, in the same manner as the other angels, as explained in the Tanya*, at the beginning of chapter 39, and in the Likkutei Torah*, Parshas* Emor, page 38b.

Yet it is indeed through the intermediary of these seventy heavenly bodies that the nations receive heavenly influence. This is why the error is possible (see note 5). The nations are therefore not warned against such an error, as Rashi* explains in his commentary on the verse Devarim* 4:19.

As you request, I will mention your name near the resting place (Ohel*) of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, so that you will be in good physical health. And you know the ruling of our Torah*, Torah* of life, according to which, in the words of the great master, the Rambam*, Laws of Character Traits (Hilchos Deos*), beginning of chapter 4, "having a healthy and whole body is among the ways of Hashem."

Notes

(1) Mr. Y. Damyel. See, regarding him, letter no. 5092.

(2) See, on this subject, letter no. 4818.

(3) In their Hebrew version.

(4) See, on this subject, letter no. 2009.

(5) The nations may think that these heavenly bodies have decision-making power.

ה'קצו

ב"ה, י"א אד"ר, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר יצחק שי'

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מז' בשבט שנתאחר דרך הילוכו, ובינתיים בטח קבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם. ואחכה לבשורות טובות בענינים אשר בו.

מה שכותב בהנוגע לסמינריון שלו והשקו"ט אחר הרצאתו וכו'.

הנה כבר מלתי אמורה, אשר בכל הזמנים ובפרט בתקופה זו, מעלת בני הנוער היא שאין דעתם נוחה מפשרות ואין גורסים דרך זו. ואפילו אלה מהם שאורח חייהם פשרה הוא, אף על פי כן רוצים שישמיעום שיטה מוחלטת ועוקבת. ובטח גם הנוער באה"ק ת"ו יש לו תכונה זו, ואדרבה עוד ביתר תוקף. ולכן כאן המקום להודיעם הענינים כמו שהם לאמתתם בהנוגע ליהדות, אורח חיים דישראל סבא וכיו"ב. ולכל היותר אפשר להוסיף לאחר זה, שאין שלימות בבריאה, ולכן אין מקום לנפילת רוח, ועל אחת כמה וכמה ליאוש, אפילו אם אין מוצאים לע"ע די אומץ רוח לקבל השיטה בשלמותה ומכש"כ להתנהג בפועל מתאים לשיטה זו. אבל יש להכיר את האמת לאמתתו ובכל אופן להתחיל בהנהגה בפועל באותם הענינים והשטחים שבהם כבר מוכן התלמיד והשומע, ולהוסיף מזמן לזמן ככל האפשרי. ודבר המשנה "מצוה גוררת מצוה" מובן הוא גם בשכל ונראה במוחש, ומסביר עוד יותר הגישה הנ"ל.

נעם לי לקרא במכתבו בסיומו אשר עבר על החומר של השיחות לנוער, ובטח גם להבא יעזור להם כפי האפשרי, ובודאי לא רק בתיקון הסגנון.

במה שהעיר בענין המבואר בד"ה מים רבים, ובהנוגע לאומות העולם אשר לא נצטוו על השיתוף, ואם אפשר לומר באומות העולם לגבי הע' שרים שלהם שהוא על דרך השותפות של אב ואם.

לדעתי אי אפשר לומר כן כלל. כי אף שאין אומות העולם מצווים באיסור השתוף, אבל ודאי שלא נצטוו לשתף ח"ו והרי בהנוגע לאב ואם נצטוינו על כבודם ויראתם.

והטעם לזה ג"כ מובן, כי הע' שרים אינם בעלי בחירה כמו שאר המלאכים (ראה תניא ריש פ' ל"ט ולקו"ת אמור לח, ב), אלא שכיון שסו"ס ההשפעה לאומות העולם יורדת דרך הע' שרים, הרי זה נותן מקום ביותר לטעות ולא נצטוו להזהר מטעות זו (עיין פרש"י דברים ד, יט).

כבקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לבריאות הגוף, וכבר נודע פס"ד תורתנו תורת חיים, ובל' המורה הגדול (רמב"ם הל' דעות ריש פ' ד') - היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.

ה'קצו
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 554 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מר יצחק: דמיאל. אגרות נוספת אליו - לעיל ה'צב, ובהנסמן בהערות שם.

מפשרות: ראה גם לעיל אגרת ד'תתיח, ובהנסמן בהערות שם.

לא נצטוו על השיתוף: ראה לעיל ח"ז אגרת ב'ט.