Igrot Kodesh · Letter 5217 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

25 Adar Rishon* 5717,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav DovBer,

known as Dr. Segal,

Greetings and blessings,

I have received your letter with your request for a blessing, which will be read, at an auspicious time, near the holy resting place (Ohel*) of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us.

I learned with pleasure, from your letter, of your lineage and your origins, since you are a descendant of the eminent Rav* and Chassid*, the Tzaddik*, Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev.

In the physical realm, the conclusion has been reached that matter can never become nothingness (see note 1). How much more so is this the case for moral values, in particular for the heritage of one's ancestors, which is immutable and exerts its effect on children and grandchildren — especially since the eminent Rav* and Chassid*, the Tzaddik*, Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev distinguished himself by his love of his fellow, by his closeness even to those who were distant, and all the more so to those who were close, physically and spiritually.

Naturally, the purpose of the present letter is not to deliver a discourse, but rather to encourage the eagerness and effort needed to spread and strengthen Yiddishkeit* (Judaism) in your surroundings, with a feeling of love of one's fellow (ahavas Yisroel*). The merit of your ancestors accompanies you, so that you may succeed in this endeavor.

The reward for all of this is specified by the Mishnah*, which states that "the reward of a mitzvah* is the mitzvah* itself" (Pirkei Avos* 4:2) — that is, the most sincere and profound spiritual satisfaction derived from the good and the positive accomplishments achieved in this way.

Naturally, the one who makes this effort himself receives a blessing — the blessing of the One Who loves Israel, Hashem, Creator of the world, Who acts middah* k'neged middah* (measure for measure) (see note 2), but in a much greater proportion.

I saw in your letter that you have an only son, studying at the Yeshivah*. No doubt in him as well one recognizes his lineage. He strives to make it evident, or in any case will do so in the future, by frequently setting aside time to study Chassidus*, without anything being able to prevent him from doing so.

As you know, the eminent Rav* and Chassid*, the Tzaddik*, Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev endured persecution and humiliation because of his attachment to the teachings of the Maggid of Mezeritch* and the Baal Shem Tov*. He had a great friendship with the Alter Rebbe* (Admur HaZaken*), author of the Tanya*. Now, not only did these persecutions not weaken, Heaven forbid, his attachment to Chassidus* and everything related to it, but moreover, he became a pillar of fire and a pillar of light in every place he reached, spreading the warmth and clarity of Chassidus* in his near and distant surroundings.

Upon your son, therefore, rests the responsibility and the merit of this sacred mission. Several generations await that he be the vehicle transmitting their teaching to his surroundings. Strengths are granted to him to carry out this sacred task in the proper manner, provided that he so desires.

May Hashem grant that you find the right words to deeply convince your son of all this, if indeed this is necessary (see note 3).

With my respects and my blessing for giving good news of what has been said, in good health,

Notes

(1) It merely transforms and takes another form.

(2) In the manner in which one acts toward Him.

(3) If he is not already convinced on his own.

ה'ריז

ב"ה, כ"ה אד"ר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה דובער שי'

המכונה ד"ר סגל

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב עם הפ"נ שלו, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

נעם לי לקרות בהמכתב אודות גזעו וצור מחצבתו שהוא הרה"ג הרה"ח הרה"צ כו' רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

שאם בענינים גשמים באים לידי החלטה שאין דבר בעולם שיאבד מיש לאין, עאכו"כ שכן הוא בענינים רוחנים, ומהם מורשת אבות, שנצחית היא ועומדת לעד, זאת אומרת, שפועלת פעולתה בבנים ובני בנים וכו', ובפרט שהרה"ג הרה"ח הרה"צ כו' רבי לוי יצחק מברדיטשוב היתה מדתו אהבת ישראל, אשר האהבה היא מקרבת, מקרבת אפילו רחוקים, ועאכו"כ קרובים בגוף וקרובים בנפש.

מובן שבכל הנ"ל לא לדרשה קאתינא, כי אם לתוספת זירוז להשתדלות בהפצת היהדות והחזקתה בכל סביבתו מתוך אהבת ישראל, וזכות אבות מסייעתו להצליח בזה, והשכר בזה הוא כדבר משנה שכר מצוה מצוה, סיפוק נפשי הכי אמיתי והכי עמוק מהטוב והחסד שעושה עי"ז, נוסף על הברכה להמשתדל בזה, ברכת אוהב ישראל הוא השי"ת בורא העולם, שמדתו היא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה.

ראיתי במכתבו אשר בן יחיד לו ולומד בישיבה, ובודאי שגם בו ניכר צור מחצבתו, ומשתדל בם, ועכ"פ ישתדל מכאן ולהבא להביא את זה בפועל לקבוע עתים לפרקים קרובים לימוד בתורת החסידות, מבלי להתרשם מכל מפריע בזה, וכידוע הרדיפות והזלזולים שסבל הרה"ג הרה"ח הרה"צ כו' רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעד מסירתו לתורת הרב המגיד ממעזריטש והבעש"ט, וגודל הידידות שהיתה לו לרבנו הזקן בעל התניא, ואשר כל רדיפות אלו לא רק שלא החלישו ח"ו התקשרותו לחסידות ועניני', אלא שנעשה לעמוד אש ועמוד אור בכל מקום שהגיע, חום ואור חסידותי בסביבתו הקרובה ובסביבתו הרחוקה, ומחובתו וגם מזכותו של בנו הוא שיקח על עצמו חוב קדוש זה, והרי כמה דורות תובעים ממנו להיות הצנור להביא תורתם בסביבתו, וגם נותנים לו כחות למלאות תפקיד קדוש זה ככל הדרוש, באם רק ירצה, ויהי רצון שכבודו ימצא אותיות מתאימות להחדיר הענין בבנו עוד יותר אם זקוק הוא לזה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך בריאות הנכונה.