Igrot Kodesh · Letter 5225 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

28 Adar Rishon* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of this Monday, in which you ask me whether you should participate in mixed classes given for boys and girls, by male and female teachers, which furthermore presents the risk of being interpreted as an endorsement on your part of such a practice.

I am surprised that you have any doubt about what is quite clear, especially when this activity is designated as "religious," which allows for even more widespread deception and misleading of the public. Naturally, it is not the same if a male teacher stands to the side and observes the manner in which one or two female teachers give a class to girls. The two cases are in no way comparable.

With my blessing for success in your sacred mission,

It is evident that in such a situation and in all similar ones, one must be prudent and do everything possible so that the opposing camp does not proclaim its victory through challenges and sweeping announcements claiming that they are not being listened to, that there is a revolt against them. In the pursuit of victory, a person can go so far as to lose his head, and grave measures can result. Not everyone will withstand the test.

The matter therefore consists solely of not participating in this activity, which precludes any initiative that would endanger it. No doubt you will consult with others to determine how to achieve such a result. For "salvation is obtained through many counselors" (Mishlei* 11:14).

ה'רכה

ב"ה, כ"ח אד"ר, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום השני, בו שואל דעתי באם להשתתף בשיעורים אשר לומדים שם בנים ובנות במעורב ומורים ומורות במעורב, ויש גם מקום לחשש נוסף שזה יתפרש כנתינת הכשר מצדו על הנהגה כזו.

ולפלא הספק בענין מבואר ופשוט, ובפרט כשקוראים לזה גם שם דתי, שזה עוד מגדל את המכשול והטעת הרבים, מובן שאין הנ"ל דומה כלל לאם בא מורה אחד יושב מן הצד ומסתכל איך מתנהל שיעור לבנות ע"י מורה א' או שתים פלונית, שאין בזה חשש משא"כ באופן האמור.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש.

מובן שבהנ"ל ובכלל בכגון דא, יש להזהר ולהשמר ביותר שלא להביא הצד שכנגד לרגשי נצחנות (ע"י התגרות ופרסומת בקול תרועה שלא ישמעו לקולם ומורדים בהם וכו'). והרי נצחונות מעבירה את האדם אפילו על דעתו, וזה עלול לגרום לנקיטת צעדים חריפים ושלא הכל יעמדו אז בנסיון. - והרי הכוונה צ"ל שלא ישתתפו בפועל, וזהו שולל כל ענין המסכן את זה. ובטח יתיעצו ביניהם איך לכלכל את הנ"ל, ותשועה ברוב יועץ.