Igrot Kodesh · Letter 523 — Rosh Hashana on Shabbat and the Nature of Teshuvah

By the grace of Hashem,

21 Elul* 5709,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav I.[1],

I greet you and bless you,

I wish to express to you, in these lines, my wishes for the new year. May you be inscribed and sealed for all that is good, for yourself and for all your household.

You will find enclosed the pamphlet published for Rosh Hashanah*, which has just appeared. During these days, private prayer is accepted as if it were public, according to tractate Rosh Hashanah* 18a. You will no doubt act so that all those under your influence study it, entirely or at least in part. The heart of Israel* is aroused, especially when 'the spark is close to the torch'[2], according to the expression at the end of the fifth chapter of Kuntres HaAvodah*.

This year, the first day of Rosh Hashanah* is a Shabbat*.

According to the Pri Etz Chaim*, the first day of Rosh Hashanah* is the day of stern judgment[3], which the sounding of the Shofar* softens. In the Likkutei Torah* and in other references, our Sages explain why it is not necessary to sound the Shofar* on Shabbat*. Indeed, what the Shabbat* accomplishes is then realized above.

The same applies, therefore, to the spiritual dimension of the sounding of the Shofar*, which is Teshuvah*, as the Rambam* says and as the enclosed pamphlet explains. One thus obtains, through divine intervention, what in other years must be accomplished through human effort.

In general, what results from human effort is stronger and more stable. In this way, matter is refined and the divine purpose that presided over creation is fulfilled here below. The Torah* and the Mitzvot* are fulfilled here below.

Nevertheless, what is accomplished by Hashem possesses a quality — that of perfection, in proportion to the celestial powers. Various texts allow all of this to be established.

What has just been said allows us to understand that when Rosh Hashanah* falls on Shabbat*, both elevations are attained simultaneously[4]. The Likkutei Torah* on Shir HaShirim* demonstrates the elevation.

Moreover, this text, like the Torah Or* and the Sha'arei Ora*, speaks of the World to Come and therefore speaks of a divine revelation that has nothing in common with human effort. In the present era, however, a relationship must exist between them. Consequently, the Shofar* is not sounded by Torah law, because Rosh Hashanah* falls on Shabbat* and its contribution is obtained through divine intervention. One thus puts into practice the decree of our Sages[5], which takes, in this instance, the form of a prohibition. This is therefore a Rabbinic enactment, a safeguard, and not a Torah Mitzvah*. This idea will not be developed here.

Wishing you to be inscribed and sealed, along with all your household, for a good year,

Rav Menachem Schneerson,

Director of the Executive Committee[6],

* * *

I sent you[7] the pamphlet published for 18 Elul*, as well as to Rav M. Perlov[8], to the address of the hall. You will obtain them there.

I transmitted[9] the content of your letter of 12 Elul*[10]. It was received with a smile of satisfaction.

תקכג

ב"ה, כ"א אלול, תש"ט
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

על של עתה באתי לשלוח בזה ברכותי לקראת השנה הבע"ל, לכתיבה וחתימה טובה בכל, לו ולכל אשר לו יחיו.

מוסג"פ הקונטרס לר"ה, אשר זה עתה הו"ל ובימים אלו, אשר היחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א), בטח ישתדל שכל יחיד ויחיד אשר השפעתו עליו, יהגה בקונטרס זה, כולו או במקצתו עכ"פ. ולב ישראל ער הוא, ובפרט בזמן דקירוב המאור אל הניצוץ (קונטרס העבודה ספ"ה).

ובשנה זו דיו"ט של ראש השנה יום הראשון חל בשבת,

הנה ידוע דיום א' הוא יומא דדינא קשיא (פע"ח שר"ה פ"ד ובכ"מ) וע"י תק"ש נמתקים. וביארו רז"ל בלקו"ת ובכ"מ, דבשבת אין לזה צורך לתק"ש, כי כל פעולות תק"ש נעשים עתה מלמעלה. מובן במילא אשר גם בענין הרוחני דתק"ש, שהוא ענין התשובה כמ"ש הרמב"ם ומבואר בקונטרס המוסג"פ, כן הוא שנעשה כ"ז מלמעלה מה שבשאר השנים צריך להעשות באתדל"ת.

והנה בכלל, הרי דענינים הבאים באתדל"ת יש בהם יתרון שהם של קיימא, המטה נזדכך, באופן כזה דוקא נשלמה הכוונה העליונה שהיא עבודת המטה דוקא בתומ"צ.

ויתרון הענינים דאתדל"ע שהם בעילוי שלא לפי ערך, כיון שניתנים מלמעלה.

וכמבואר כ"ז בכ"מ.

ועפהנ"ל מובן, דהיתרונות דשני האופנים גם יחד ישנם בר"ה שחל להיות בשבת.

וראה בלקו"ת שה"ש ד"ה להבין כו' שהאתדל"ע כו' גודל העילוי שבזה.

ויש להמתיק עוד, ששם ובד"ה רני ושמחי בתו"א וש"א מדבר בלע"ל, ולכן אין צריך האתדל"ע שום קישור באתדל"ת. משא"כ בנדו"ד שקדם לזמן דלע"ל, נזקקו לאחיזה עכ"פ באתדל"ת. ולכן זה גופא שאין תוקעין ביו"ט שר"ה שחל בשבת, כי נעשה באתדל"ע, בא בציווי התורה, ומקיים עי"ז גזירת חז"ל, אלא שהוא באופן שלילי, ואינה מצוה אלא רק גזירה וסייג, ואכמ"ל יותר.

בברכת כוח"ט לו ולכהדו"ש

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
הקונטרס לח"י אלול נשלח לו, וכן להרר"מ שי' פערלאוו, ע"פ האדרעסע שלהם באולם וידרשום משם.

תוכן מכתבו מי"ב אלול מסרתי ונתקבל - בחיוך של שביעות רצון.

תקכג
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 265, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האגרת נשלחה לכו"כ (ראה לעיל הערה לאגרת תפא).

דדינא קשיא... נמתקים : ראה לעיל ח"ב אגרות רחצ. ש.

הקונטרס לח"י אלול : הקטע דלקמן - אל מוהרש"ז דוכמן. אגרות נוספות אליו - לעיל תיד, ובהנסמן בהערות שם.

תוכן מכתבו... רצון: כנראה נמשך לסיפורים שהיה כותב ושולח לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהי' מספרם בע"פ לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, כדלעיל אגרת תלד.

קטע זה נדפס בס' לשמע אזן ע' 11 ובלקו"ש חכ"ד ע' 559.