Igrot Kodesh · Letter 5231 — Health

By the grace of Hashem,

First day of Rosh Chodesh*

Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

After an interruption, I received your letter of 13 Adar Rishon*. You inform me of the manner in which you have settled until now. May Hashem grant that this settling be positive, materially and spiritually.

There (see note 1), indeed, one acted to spread the Torah* and Mitzvos*, in particular to spread the wellsprings (of Chassidus*) outward (see note 2), even at the risk of one's life. How much more must this be the case here, where this risk is only potential.

Yet one does not even make the gift of one's own person in the sense of Chassidus* — that is, by offering one's own will. If one did, one would achieve a considerable result.

May Hashem grant that, while this spirit of self-sacrifice (mesirus nefesh*) is still vivid within you, you influence in this direction the Chassidim* of Eretz Yisroel* (the Holy Land), in particular and especially those who, over time, have cooled down in a frightful manner in this regard, to the point that one can no longer distinguish them at all from those in whom our holy masters did not invest deep powers.

May Hashem grant you success in this as well. Certainly, the Chassidim* have free will and they even know how to express their views forcefully. Nevertheless, if they use this faculty in an unfitting manner, they depart from the will of our masters. And you know what our masters say about Pesach Sheini*, as the HaYom Yom* reproduces (see note 3).

No doubt you maintain, in the proper manner, contact with the former students of the Yeshivah* and the Chassidim* who are still there (see note 1). Naturally, you will do so with the requisite caution.

With my blessing for giving good news of all this, being well settled, in good health and with breadth of spirit,

Notes

(1) In Russia.

(2) Of Chassidus*.

(3) Nothing is ever definitively lost.

ב״ה ,כ״ט אדר ב׳ ,תשי״ז

ברוקלין.

ברכה ושלום!

מאשר הנני קבלת מכתבה -ללא תאריך הכתיבה -עם הכתבה

המצורפת ,ושמחתי לקרוא במכתבה שעומדת בקשר עם הידידות שלה

ב . . .ובטח תחזק את הקשר להבא וגם יתחזקו עניני יהדות בכלל

והשייך לנשים במיוחד .חבל שהמקוה החדש לא נבנה עד עתה .וכמו

במקומות רבים באמריקה ,לו רק דרבון אחד הי׳ הדבר מגיע ביתר

מהירות והי׳ מסתיים יותר מהר ,ובכאלה ענינים אי אפשר הרי לשער עד

כמה יכול להיות נחוץ יום אחד.

ה׳שב

נדפסה בלקרטי שיחות כרך כב ע׳ .302

פקק של גומי! ראה גם אגרות-קורש כרך יא אגרת ג׳תקסח ,ובנסמן בהערות שם.

ה׳ שכב

מכתב כללי :רלעיל עמור .315

אג רו ת־ קו ד ש י־ מ תו רג מו ת )הישכב(

הנני משער שמן הסתם הרי באות נשים מ . . .לניו יורק מזמן

לזמן ,וכאשר עומדת אתן בקשר ,יכולה להפגש אתן כאן ,ולהלהיב

אותם לענין האמור ,ובהזדמנות מתאימה אפשר להביא אותן בקלות

לאסיפה של נשי ובנות חב״ד ,ובתקוה שזה יעשה עליהן את הרושם

הראוי.

מהאמור לעיל מובן גם ,שמה שכותבת במכתבה אודות עצמה

בנימה שאינה שמחה ,זהו בסתירה לתחילת מכתבה ,כי כאשר השם

יתברך נותן את האפשרות לפעול בעד יהדות בחוג שלם ,הרי זה מוכיח

שישנם כוחות והשם יתברך מצליח בזה ,יש רק לדאוג לנצל את הכוחות

במידה המקסימלית ,שזהו תפקיד חשוב בחיים ומעניק תוכן גם לשעות

ולימים בהם לא עוסקים בזה ,כשזוכרים שזמן מה לאחר מכן ,תהי׳

היכולת לעסוק בהחזקת והפצת היהדות,

ובפרט שע״י התאחדות של נשי ובנות חב״ד ישנן אפשרויות גדולות

לפעול ,לא רק בעניני חסידות ,אלא שלצערנו עדיין חסר גם ביהדות

בסיסית ,בשל עם־הארצות וחוסר ידיעה ,וכאשר באופן דיפלומטי

מפיצים את דיני ומנהגי ישראל ,זה הי׳ מביא מיידית לשינוי גדול

לטובה .ובמה שלפי הכתוב במכתבה ,שלמרבה הצער הנשים כאן עדיין

לא נוהגות כדבעי בעבודה זו ,ובמילא לא זו בלבד שאין זה מביא כל

תועלת ,אלא זה עלול עוד להביא נזק ומזה ניתן להבין שזהו טעם נוסף

מדוע יש לעשות את העבודה בתוספת חמימות ולהט ,כשיודעים

שהעבודה מוכרחה להעשות כיון שזוהי הדרישה של נותן התורה

והמצוות ,וכאשר רואים שחסרה העבודה או שלא נעשית די׳ ,זה מגדיל

את העשי׳ גם באותו חלק של העבודה שהי׳ צריך להעשות ע״י אחרים,

ויש לנו הבטחת התורה שהעבודה שיש לבצע אינה מעבר לכוחות שהשם

יתברך נותן ,ואין לקפוץ בבת אחת ,אלא צעד אחר צעד ,ואז סוף כל סוף

רואים הצלחה גדולה.

מה שכותבת ,שנדמה לה כאילו מטפסים על סולם ,ואם עושים צעד

לא נכון ,לא לכל אחד ישנה האפשרות לתקן זאת.

הדבר מפליא אותי ,איך בכלל יכולה אשה שהתחנכה בבית חסידי,

לחשוב כך ולכתוב זאת ,לאחר שכל הרעיון החסידי הוא שלבל דבר

תשובה מועלת ,ומה שעוד יותר חשוב לדעת הוא ,שסוף כל סוף כל אחד

עושה תשובה ,רק שיש לעשות מה שיותר מוקדם ,שאז מרויחים זמן.

ותשובה אין הכוונה רק לאמירת אשמנו בגדנו וכו׳ אלא שהחסרון הזמני

שהי׳ יתמלא ,שלא ישאר רושם מזה.

הנני מקוה שקראה גם את מכתבי הכללי לראש השנה השתא ,בו

נתבאר הרעיון ,אף כי בקיצור ,כיצד משנה לשנה ומיום ליום ,מתרבה

הטוב בעולם ,והלא טוב מתמעט ,פחות ופחות.

נקודת כל הנ״ל היא;

מאוד מאוד נחוץ וחשוב ליישם את הציווי עבדו את ה׳ בשמחה

דוקא ,וה׳עבדו את ה״ אינו דוקא בעת התפילה או עשיית מצוה ישירות,

אלא גם בעת האכילה ושתי׳ וכד׳ ,אפשר גם בזה לעבוד את השם יתברך,

כמבואר במקומות רבים בתורת החסידות.

השם יתברך יעזור לה ,לבעלה הרב שי׳ ~ שביתם יהי׳ בית שמח

תמיד כל הימים ,ויגדלו את כל ילדיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים

טובים בדרך החסידות.

בברכת חג הפסח כשר ושמח.