Igrot Kodesh · Letter 5233 — Chinuch

By the grace of Hashem,

1 Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 17 Adar Rishon*, in which you describe your conduct and what, for the time being, is not satisfactory.

In such a case, the solution is given by several of our holy books. One must not delve deeply into or meditate at length on the negative character of one's situation. You must put into practice the teaching of our holy master (the Alter Rebbe*), according to which "one action is preferable to a thousand sighs."

An action belonging to the domain of holiness is not a leap from one extreme to the other. Such a manner of acting can only be exceptional. On the contrary, one must advance in a gradual manner, as it is stated: "I will drive them out little by little" (Shemos* 23:30). The same applies to the study of Torah*, which consists of progressively accumulating knowledge.

It is clear that this approach must be adopted with the greatest determination. One must deeply regret the stubborn past and strengthen oneself in the areas where one noticed improvement yesterday. In this way, one obtains the enthusiasm to accomplish all of this, and one prepares for tomorrow's addition. One might object that this path is particularly long. Nevertheless, it has already been described as "long and short" (Eruvin* 53b).

You should maintain the three studies that concern everyone, instituted by my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. These concern the Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, and are well known. In addition, you should give a few coins to tzedakah* each weekday before the morning prayer. And all of this will strengthen the help that Hashem will bring you in all these domains.

Several passages of the first part of the holy Tanya* provide an answer to the doubts you describe in your letter. This will also enable you to dispel the sadness.

It is quite evident that you must, above all, observe the study times of the Yeshivah*, to the point of setting an example for all your friends in this regard.

With my blessing for giving good news of all this,

For the Rebbe Shlita*,

The secretary,

ה'רלג

ב"ה, א' אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ז אד"ר, בו כותב מהנהגתו ואודות הענינים אשר לע"ע אינם בסדר.

והנה בכגון דא העצה היא כמבואר בכמה מספרים הק' שלא להתעמק ולבלות הזמן בהתבוננות במצב איך שהוא בלתי רצוי וכו', כ"א להתנהג מתאים להוראת נשיאנו הק' שטובה פעולה אחת מאלף אנחות, ופעולה בצד הקדושה היא לא בדרך קפיצה מן הקצה אל הקצה, שאין זה אלא הנהגה בהוראת שעה, כ"א בהליכה דרגא אחר דרגא, וע"ד שנאמר מעט מעט אגרשנו, וכמו שנאמר גם בלימוד התורה קובץ על יד ירבה, ופשיטא שצריכה להיות הנהגה זו בתוקף הכי גדול, ז. א. חרטה גמורה גמורה על העבר קשי העורף להתחזק באותן הענינים שהוטבו כבר מתמול, שזה גופא מוסיף מרץ בקיום הענינים והכנה טובה להוספה בזה למחר, ואף שלכאורה יוכל הטוען לומר שדרך ארוכה היא יותר מדי, אבל גם על זה נאמר ארוכה וקצרה, ושמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, ונתינה לצדקה בכל יום חול קודם תפלת הבקר איזה פרוטות יוסיפו בהסייעתא דשמיא בהאמור, ובכמה מקומות בספר התניא קדישא חלק א' ימצא מענה על איזה הספיקות שלו במכתבו זה, שעי"ז ישלול ג"כ ענין העצבות.

מובן וגם פשוט שלכל לראש צ"ל אצלו שמירת כל סדרי הישיבה, עד שיהי' דוגמא חי' גם לחבריו בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר