Igrot Kodesh · Letter 5239 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

2 Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 24 Adar Rishon*:

A) The study of the Tanya* is one of those that have been defined many times by my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, as beneficial practices in various domains. Consequently, it would be good, in addition to the study you mention, to also adopt its annual cycle, as established by my father-in-law (see note 1), the Rebbe, and which appears in the study guide.

You will no doubt be able, from now on, to understand this study (see note 2). Of course, later, when you have studied it several times, you will have a deeper understanding of the Tanya*. The same is true for all parts of our Torah*. Each time one studies them anew, one perceives them more deeply. Indeed, our Sages say: "It is inconceivable that one would leave the study hall without any new insight."

B) You ask me about the study of the Chumash* (see note 1). It is defined as follows: On Sunday, one studies the first section (parshah*) of the weekly Torah portion (sidrah*); on Monday, from Sheini* to Shlishi*; and so on throughout the week — one section per day.

C) You ask me about the names of the parts of the Tanya*. You will consult, on this matter, in the Tanya* published by Kehot* editions in Brooklyn, the notes at the end of the book, which explain these names. These commentaries have also been published in an independent pamphlet, under the title: "Keys to the Tanya."

D) You ask me about anger and pride (see note 3). In these domains, as in others, the repair must be carried out step by step.

Initially, one must strive not to express anger or pride through speech. In this way, the proportions of these feelings are reduced, as can be verified in practice.

When these feelings manifest, one should additionally meditate on the content of the beginning of chapter 41 of the Tanya* (see note 4). It would be good for you to have a thorough knowledge of it, or even to learn it by heart, from the beginning of the chapter to page 56b.

Moreover, as you know, the writings of the Arizal* state that one who becomes angry undergoes a change of soul. You will also consult the discourse (sichah*) of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, delivered on 19 Kislev* 5693 (see note 5), which comments on the statement of our Sages that "one who becomes angry..." (see note 6).

E) It is surely unnecessary to remind you that whoever has the ability bears the duty and obligation to devote himself to the spreading of the wellsprings of Chassidus*, until they reach even the outside. And nothing withstands determination.

With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,
the secretary,

Notes

(1) Within the framework of the daily studies of Chumash*, Tehillim*, and Tanya*.

(2) Based on the knowledge already acquired.

(3) On the manner of ridding oneself of them.

(4) Which recalls the presence of Hashem before each person.

(5) 1932.

(6) Is considered as if he served idols.

ה'רלט

ב"ה, ב' אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ד אד"ר:

א) כיון שלימוד התניא הוא אחד מהשיעורים ששמענו כמה פעמים אודותו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שהוא מסוגל לכמה ענינים, מהנכון שנוסף על לימודו תניא כפי שכותב, ילמוד גם כן כפי שנחלק התניא לימות השנה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכמובא במורה שיעור, והרי בודאי יכול להבין לימוד זה גם עתה אף שמובן שכשילמוד כל התניא איזה פעמים תהי' הבנתו יותר עמוקה, וכמו בכל חלקי תורתנו שבכל פעם שלומדים מחדש נתוסף גם בהבנה והשגה, וע"ד מאמר רז"ל אי אפשר לביהמ"ד בלא חידוש.

ב) בשאלתו לשיעור החומש, הוא: שביום ראשון בשבוע לומדים פרשה ראשונה של הסדרה של השבוע, וביום שני פרשת שני עד שלישי וכו' וכן בכל שבוע פרשה אחת ליום מהסדרה של השבוע.

ג) בשאלתו לשמות החלקים של ספר התניא וכו', - יעיין במ"ש בזה בתניא הוצאת קה"ת ברוקלין, בהערות שבאו לבסוף הספר ושם חלקיו, ונדפס ג"כ בחוברת בפ"ע: מפתחות ספר התניא וכו'.

ד) במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.

ה) בודאי למותר לעוררו ע"ד ההכרח והחובה שעל כל אחד היכול לעשות בזה - להתעסק בהפצת המעינות תורת החסידות עד שיגיעו גם חוצה. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר