Igrot Kodesh · Letter 5242 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

3 Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 25 Adar Rishon* and the one preceding it. You describe your activities in the vineyard of Chabad* (see note 1) and within the Chabad* youth association. No doubt you will maintain your positive practice of informing me of all this. The more details you provide, the better. Moreover, as I have said many times, the act of writing adds enthusiasm. As our Sages emphasize regarding the tribes of Hashem (see note 2): "If Reuven had known..." (see note 3).

You tell me that you have been offered a position in the leadership of the Chabad* youth association. Here too, I have said several times that such decisions must be made on the spot, for they depend on many points and details.

In any event, the central idea is as follows: the work must be carried out on a much broader and more significant scale, in order to spread the wellsprings (see note 4) to the outside. All Chassidim*, particularly the youth, must take on this mission. And it is quite clear that your own responsibility is in no way diminished by the fact that you do not belong to a particular committee or leadership body. Indeed, this duty does not depend on an election or an appointment made by men, but rather on the mission of the soul — to illuminate the portion of the world entrusted to it.

Those who have had the merit of access to the luminaries of Chassidus*, whether broadly or even just somewhat, know that its dissemination is part of this mission — indeed, that it is its essential aspect. In other words, the propagation of every concept of Yiddishkeit* must be permeated with Chassidus*. It is for this reason that the holy Zohar* calls the deep dimension of the Torah* its "soul," in contrast to its revealed teaching. This is self-evident.

You tell me that if you do not enter the leadership, you will not withstand the test (see note 5). It is clear that this makes no sense. This decision depends on various factors, as I have said, and the primary concern is to use one's abilities and capacities to spread the wellsprings in the most effective manner.

You make reference to two young men who drew close and then drifted away. It is evident that such a situation is dreadful, and what you add is no less so — that no one even noticed their distancing! How is this possible?

You will consult the tractate Bava Basra* 8b, which states: "It has been thirteen years since I have seen him, but I always think of him." One can deduce from this what would have happened after thirteen years had he ceased to think of him. It is also on this point that the question regarding trust is posed earlier in that same text, which you will consult.

Now, if this was so in the era of the Talmud*, in a generation of great capacity and outside of Eretz Yisrael* (see note 6), what of those in the palace of the King (see note 7), in our days, in this generation of ikvesa d'Meshicha* (see note 8), when the darkness is intense and profound?

Of course, the purpose of these words is to be followed by action — not only for others, so that such situations cease to exist, but also regarding what has just been said, for there is surely a way to set things right, in accordance with the teaching of Pesach Sheini*, cited in the HaYom Yom* at that date (see note 9).

May Hashem grant that this rectification conform to what is explained in Iggeres HaTeshuvah*, at the end of chapter 9: "One who was accustomed to reading one page will now read two" (see note 10).

With my blessing for giving good news of all this,

Notes

(1) The Chabad* institutions.

(2) The twelve sons of Yaakov.

(3) That what he had done would be recorded in the Torah*, he would have refrained. Indeed, he "confused his father's bed," as reported in the verse Bereishis* 35:22.

(4) Of Chassidus*.

(5) Of not having been chosen.

(6) In Babylonia.

(7) In Eretz Yisrael*.

(8) Just before his coming.

(9) According to which nothing is ever definitively lost.

(10) That one accomplish double what should have been done until now.

ה'רמב

ב"ה, ג' אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה אד"ר והקודמו, בם כותב אודות פעולות בכרם חב"ד ובמסגרת צעירי אגו"ח, ובודאי ימשיך במנהגו טוב זה להודיע על דא וכל המפרט ה"ז משובח, נוסף למ"ש כ"פ שכתיבה זו מוסיפה במרץ ע"ד מרז"ל בהנוגע לשבטי י"ה, אלמלא הי' ראובן ידוע וכו'...

במ"ש אודות ההצעה שקבל להכנס בהנהלת צעירי אגו"ח וכו' גם בזה כתבתי כ"פ שאודות ענינים כאלו צריכים לדון על אתר, כיון שההחלטה תלוי' בכמה פרטים ופרטי פרטים, והנקודה התיכונית היא שמוכרחה הפעולה בממדים היותר רחבים וגדולים בהפצת המעינות חוצה, וכאו"א מאנ"ש ועאכו"כ מהצעירים מחוייבים בזה, ופשיטא שההתחייבות שלו לא תוגרע ע"י שלא נכנס בועד פלוני או הנהלה פלונית כי ההתחייבות באה לא ע"י בחירות או מינוי של בני אדם אלא שזהו תפקיד הנשמה להאיר חלקו בעולם ואלו שזכו למאורות החסידות באיזה אופן שיהי' אם רב או מעט פשוט שהפצת החסידות בכלל זה, ולא רק בכלל זה אלא בעיקר זה, ז. א. שכל הפצת עניני היהדות צ"ל חדורים רעיון זה של החסידות, וכמובן מתואר זהר הק' אשר פנימיות התורה היא נשמתא דעניני נגלה שבתורה, וק"ל, ובמילא מ"ש שאם לא יכנס בהנהלה לא יעמוד בנסיונות, אין לזה מקום וההחלטה בזה תלוי' כנ"ל בפרטי פרטים הנ"ל שבהם הנקודה ניצול כשרונות ויכולת להפצת המעינות באופן הכי פעיל.

במ"ש אודות שני אברכים שנתקרבו ואח"כ נתרחקו וכו' מובן איך הדבר מבהיל, וההבהלה לא פחותה היא גם מהפרט שכותב שלא ידעו שהנ"ל נתרחקו! היאומן כי יסופר? ועיין ב"ב ח' ע"ב תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא נמי דעתאי עלויהו, שמשמע שאם לא הי' דעתי' עלויהי לאחר תליסר שנין, גם ע"ז קאי השאלה שלפני זה, שבקתיה להימנותך, עיי"ש ואם בזמן הש"ס דאכשור דרא ובחו"ל הדברים אמורים עאכו"כ בפלטרין של מלך ובימינו דעקבתא דמשיחא חשך כפול ומכופל, ומובן שדברי אלה מטרתם שיבואו לידי פועל ולא רק בהנוגע לאחרים שתושלל אפשרית דתופעות האמורות, אלא גם בהנוגע להנ"ל, שבטח ישנו מקום לתיקון, וכידוע הלימוד דפסח שני, הובא בהיום יום פסח שני, ויה"ר שיהי' התיקון ע"ד המבואר באגרת התשובה סוף פרק ט' הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא שני דפים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.