Igrot Kodesh · Letter 5243 — Health

[3 Adar Sheini* 5717]

I have already written to several Chassidim* that the darkness of our generation is far stronger than that of previous eras — that it is, in the literal sense, a deep obscurity. Yet despite this, one can observe in various domains that things are seen much more clearly than before. And it is said, precisely, that at the end of the period of exile, "everything will become clear, precise, and clarified."

Thus, one point now appears much more clearly, even to those who are distant from the Torah* and the Mitzvos*. It is the profound relationship that exists between matter and spirit, between depth and the external dimension. This idea is spreading ever more widely, even among non-Jews, in medicine, astronomy, and physics. Naturally, Jews perceive this as well, and this underscores even more clearly the necessity of spreading the wellsprings of the soul of the Torah* (see note 1), particularly to those who devote themselves to the body of the Torah* (see note 2).

As for ourselves — all those who have had and still have the merit of taking part in matters of Torah* and Mitzvos*, particularly in a school founded on sacred values, especially in an institution that combines the soul and the body of the Torah* — we must be conscious that the health of our body is linked to that of our soul.

Now, the health of our soul depends essentially on the gateway through which we bring elevation to everything that concerns us and receive the heavenly blessings here below. And this is precisely the case for you. You must therefore redouble your ardor in everything that pertains to your mission — that of strengthening and developing the holy institution in which you have the merit of working. It is in this way that you will strengthen your physical health in the most literal sense.

It is also thanks to this that the medical treatments prescribed for you will bear fruit. You say that you have been advised to rest. Now, one can rest in different ways. For you, your rest must not weaken your work at Toras Emes* (see note 3). On the contrary, it must strengthen it.

A final point, which warrants the greatest attention: you tell me that your grandson will soon reach Bar Mitzvah* and that he began putting on tefillin* a month ago.

May Hashem grant that he fully accept the yoke of the Torah* and that of the Mitzvos*, and that he grow to be a Chassid*, precisely — one who fears Hashem and is a Torah* scholar.

With my blessing,

M. Schneerson,

P.S.: You tell me that your grandson began putting on tefillin* on 25 Adar Rishon* and that he will turn thirteen on 25 Adar Sheini*. I am surprised by this. Admittedly, the Ramah* states, in his glosses on Orach Chaim* chapter 55, that in a year with two Adars, the child becomes Bar Mitzvah* in the second Adar. Nevertheless, the Rash HaLevi* does not adopt this position, and the Halachah* is not decided in this manner — certainly in cases where it would result in a more stringent position, and perhaps also in the opposite situation, in any case of doubt.

But in any event, this discussion does not concern the wearing of tefillin*. Indeed, the Magen Avraham* requires, in any case, putting them on two months earlier, and the HaYom Yom* specifies that such is our custom. Even according to the opinion of the Ramah*, who holds that one begins wearing them on the day of the Bar Mitzvah* — which is not at all our custom — it is nevertheless advisable to do so from one month and one day before this date, as explained by the Orchos Chaim* of the Rabbi of Spinka*.

Notes

(1) Chassidus*.

(2) Its revealed and legislative dimension.

(3) The Lubavitch Yeshiva in Jerusalem.

ה'רמג

[ג' אד"ש, תשי"ז]

...וכבר כתבתי לאיזה מאנ"ש, אשר למרות שמחד גיסא גדול החשך מאשר לפנים בדורותינו אלה חשך כפול ומכופל, הרי לאידך גיסא בכמה ענינים רואים במוחש יותר ברור ובבהירות מאשר לפני זה [וכמ"ש על סוף ימי הגלות, יתבררו ויתלבנו ויצרפו וגו'], ואחד מהענינים שנראים עתה ברור יותר אפילו לאלו הרחוקים מתורה ומצות, הוא הקישור ההדוק שבין הגשם והרוחני, הפנימיות והחיצוניות, שדיעה זו הולכת ורווחת אפילו בין האינם יהודים, בחכמת הרפואה, בחכמת התכונה, בחכמת הפיזיקה וכו' ופשיטא בין בני ישראל (שעי"ז מובן עוד יותר ההכרח דהפצת המעינות נשמתא דאורייתא, וביחוד בין אלו העוסקים בגופא דאורייתא).

ובהנוגע לנידון דידן, הנה כל אלו שזכו וזוכים לקחת חלק בעניני תורה ומצוה ובפרט במוסד חינוך על טהרת הקדש וביחוד מוסד המייחד נשמתא דאורייתא וגופא דאורייתא, בריאות הגוף שלהם תלוי' בבריאות הנשמה שלהם שהיא בעיקרה תלוי' באותו הענין שהוא השער שלהם להעלות כל עניניהם מלמטה למעלה ולקבל כל ההשפעות שלהם מלמעלה למטה. ועד"ז הוא בהנוגע לכת"ר שמוכרח הדבר שיוסיף אומץ כו"כ בעבודתו בקדש בביסוס והתפתחות המוסד הק' בו זוכה לעבוד, ועי"ז יתוסף בבריאות הגוף גם כפשוטו. ויתוסף גם הצלחת הטפולים הרפואים שייעצו אותו, ומ"ש שציווהו לנוח, אפשר למנוחה בכמה אופנים, ובנדון זה צריכה המנוחה לא רק שלא תחליש בהעבודה בתו"א, אלא שעוד תוסיף בזה.

...ואחרון חביב - להודעתו מהכנס נכדו בקרוב לעול מצות, ואשר התחיל להניח תפילין חדש לפני זה, - יהי רצון שיקבל עליו עול תורה ועול מצות בשלימות, ויגדל להיות חסיד (בדוקא) ירא שמים ולמדן.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
נ. ב.

תמהתי במ"ש הוא שהיום ז. א. כ"ה אד"ר התחיל נכדו להניח תפילין, ובכ"ה אד"ש נעשה בן יג' שנה, כי אף שכתוב בהגהות הרמ"א (או"ח סי' נ"ה) שנעשה - בשנה מעוברת - בן יג' שנה באדר שני, הנה לבד שהר"ש הלוי חולק ע"ז אלא שלא נפסקה הלכה כמותו שמובן שזהו לחומרא [ואפשר גם לקולא במקום שיש עכ"פ חשש איזה שהוא], משא"כ בהנוגע להנחת תפילין, שבלא"ה הובא במג"א להניח שני חדשים לפני זה, ומובא בהיום יום שמנהגנו הוא להתחיל בשני חדשים קודם. ואפילו לפ"ד הרמ"א להתחיל להניח ביום הבר מצוה (שאין אנו נוהגים כזה כלל כנ"ל) עכ"פ כדאי להתחיל להניח חודש ויום א' לפני זה וכמובא באורחות חיים להרה"צ מספינקא סי' ל"ז.

ה'רמג
חלקה נדפס בלקו"ש חי"א ע' 201 וחלקה בחכ"ב ע' 370.