Igrot Kodesh · Letter 5275 — Chinuch

By the grace of Hashem,

15 Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

You ask me, at the end of your letter, how to free yourself from your difficulties. I have already explained to several Chassidim* that one must, for this, make an effort to spread the wellsprings (see note 1) to the outside, to the fullest extent of what is needed. In this way, Hashem will act "measure for measure" (see note 2) and will enable one to hold fast, to rise through effort, and to free oneself from all unfortunate events. This is self-evident.

If one places oneself, at least somewhat, above the space in which one usually finds oneself, one perceives that all the disagreements, all the causes of dispute, are insignificant, including according to human logic. And one is then astonished that one could have devoted so many discussions, so much time — hours, days, months — to investing oneself in all of this. This, too, is self-evident.

This is why we say, in the Al Chet* prayer (see note 3), "for the sins we have committed before You through the yetzer hara*" (see note 4). Indeed, there are acts that the yetzer hara* itself cannot demand, so far does one depart from all humanity in committing them. Consequently, one incites one's yetzer hara* to exceed the measure, to demand evil beyond what it itself desires (see note 5). This, again, is self-evident.

May Hashem grant that the veils and obstacles finally disappear — not only that they no longer disturb, but, moreover, that they come to one's aid. For the Torah* says of the entire month of Purim*, of all the days that compose it, that "it was transformed for them" into joy and celebration.

The significance of this transformation is as follows. This month is capable of changing what was not, from the outset, a visible and tangible good, into joy and celebration, which one can observe with one's eyes of flesh.

With my blessing,

P.S.: You surely took advantage of the days of Purim* in the proper manner. May Hashem grant that you give me good news of this.

The sending of this letter was delayed, and in the meantime, I received your letters of 11 and 24 Adar Sheini*, 4 and 6 Nissan*. It appears that the behaviors I described are still continuing at present.

At every hour there is revealed, including in our material world, a new combination of the divine Names Havayah* and A-donai* — the Name of the Essence and the one that is its sheath. The holiness of the first is self-evident and, for this reason, one is not permitted to pronounce it (see note 6).

These combinations are the source of time, which it is therefore not appropriate to squander, which Hashem forbid. One must use it, giving it the content that should be its own. Of course, very little of all this appears in the report and the letter of your friends, as in yours.

Notes

(1) Of Chassidus*.

(2) In the manner in which one acts toward Him.

(3) Recited during the Days of Awe*, in order to seek the pardon of Hashem.

(4) When it is quite clear that a sin cannot emanate from the yetzer tov*!

(5) This expression therefore refers to the yetzer hara* that one creates for oneself, not to the one that one possesses naturally.

(6) While the second conceals the first and is therefore systematically pronounced in prayer.

ה'רעה

ב"ה, ט"ו אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

...ובמ"ש בסיום מכתבו ווי ארויסצוקריכען, - כבר מלתי אמורה לכמה מאנ"ש, שהוא ע"י ההשתדלות דהפצת המעינות חוצה ככל הדרוש, שאז במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה מתקשרים המשתדלים בזה למעלה הרבה ובד"מ נעמט מען ארויס מענינים הבלתי רצוים, וק"ל. וכשנמצאים במקצת עכ"פ למעלה מהשטח בו הורגלו, רואים איך שכל החילוקי דיעות והסיבות הגורמות לסכסוכים אפסים הם אפילו ע"פ שכל האנושי עד שמתפלאים איך זה מבלים במו"מ זה זמן של שעות ימים וחדשים ומושקעים בענינים כאלה, וק"ל. והוא ע"ד המבואר בנוסח ע"ח מה שחטאנו לפניך ביצר הרע, אשר ישנם ענינים שאפי' יצר הרע אין מסית עליהם עד כדי כך אין להם מקום באנושיות, אלא שמגרים היצר הרע ומחטיאים אותו יותר על מה שרוצה מצ"ע, וק"ל.

ויה"ר שסו"ס יבטלו כל העלמות והסתרים ולא רק שלא יפריעו אלא עוד יסייעו, שהרי התורה אומרת על חדש הפורים, והחדש - ז. א. כל ימי החדש - אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב.

וענין נהפך, הרי תוכנו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חדש זה להפכם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר.

בברכה.

נ. ב.

בטח ניצלו ימי הפורים כדבעי, ויה"ר שיבש"ט בזה.

מסיבה נתעכב השילוח ובנתים נתקבלו מכתביו מימי יא, כד אד"ש ד, ו, ניסן. - וכנראה שעדיין ממשיכים בהנהגה הנ"ל.

בכל שעה ושעה נמשך, וגם בעוה"ז שלנו, צירוף חדש של שמות הוי' (ואדנ') שם המיוחד והעצם (והמגן שלו), שקדושתו גם כאן בגלוי (שלכן אסור להגה אותו בדיבור).

הצירוף מהוה את הזמן, ואם לאזן דאס ניט "פארפאלן גיין" ח"ו. ומנצלים אותו וממלאים אותו בתוכן "מתאים". וכמובן מאפס קצהו הנרמז בהפר"כ ובהמכ' של חבריו שי' וגם שלו!