Igrot Kodesh · Letter 5308 — Chinuch

By the grace of Hashem,

24 Adar Sheini* 5717,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from Tuesday of Parshas Tazria* and to the one that preceded it, together with what was enclosed — a copy in English.

I read with pleasure in your latest letter that the opposing camp decided not to establish a kindergarten. You therefore acknowledge that an important gain for proper education has thus been obtained in your city. But, of course, it is painful to note that, until now, signs and indications were necessary to prove that this education indeed had its place where you are.

Proper education is necessary and one must conclude from this that it is possible, not only in theoretical analysis, but also in concrete action. Everything depends solely on those who must devote themselves to this activity.

Now, you have been able to observe these signs, and may Hashem therefore grant that you and your wife change your perspective. You will observe the state of Yiddishkeit* and you will see that, potentially, everything is possible. Moreover, the forces necessary to make concrete use of this potential are also granted to you. You need only direct these forces in the proper direction, in order to carry out the proper actions.

In this way, you will be able to verify that most of the obstacles and difficulties are merely apparent. Some will even be transformed, to the point of coming to one's aid. For the Torah* says of the entire month of Purim*, of all the days that compose it, that "it was transformed for them" into joy and celebration.

The significance of this transformation is as follows. This month is capable of changing what was not, from the outset, a visible and tangible good, into joy and celebration, which one can observe with one's eyes of flesh.

With my blessing,

ה'שח

ב"ה, כ"ד אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מב' תזריע והקודמו עם המוסגר בם העתק באנגלית.

נעם לי לקרות במכתבו האחרון שצד המנגד החליט לא לייסד גן ילדים ובמילא גם הוא מודה שדבר גדול נעשה במחנם הט' לטובת החנוך הכשר, אף שכמובן מצער שכנראה עד עתה נמצא במצב שצריך לאותות ומופתים להוכיח בהכרח של החינוך הכשר גם במחנם הט' שהכרח הענין מכריח להודות לא רק שאפשרי הדבר באופן עיוני אלא שאפשרי הוא ג"כ בהנוגע למעשה בפועל ואין הדבר תלוי אלא באלו שצריכים להתעסק בזה.

ויה"ר שעתה שראה האות והמופת תשתנה השקפתו וגם השקפת זוגתו תחי' בזה ויביטו על המצב ביהדות... שהכל ישנו ביכולת ובכח ולא עוד אלא שנותנים להם גם הכחות להוציא מהכח אל הפו"מ, אלא שעליהם מוטל לרסן (איינשפאנען) הכחות בכיוון הרצוי לפעולות האמורות, ואז יראו שרוב העלמות והסתרים אינם אלא מדומים, ומקצת שישנם יהפכו למסייעים וכסגולת ימים אלו דחדש הפורים, אשר התורה אומרת עליו, והחדש - ז. א. כל ימי החדש - אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב.

וענין נהפך, הרי תוכנו, שגם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה מסוגל הוא חדש זה, להפכם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר.

בברכה.