Igrot Kodesh · Letter 531 — Torah Beyond Time and the Power of Timely Study

By the grace of Hashem,

6 Tishrei* 5710,

To the distinguished Chassid*, who fears Hashem,

Rav Y.[1],

I greet and bless you,

I am pleased to inform you that the second booklet[2] published through your merit and thanks to your efforts has been printed. It is at the bookbinder and will be delivered to us tomorrow. I am therefore sending you the final proofs, so that they reach you before Shabbat Shuva*. You will thus be able to make them available to those around you and will have them in time.

The Torah* presents two aspects:

A) On one hand, it transcends time. Accordingly, one who studies the laws of a sacrifice is considered as if he had offered it, solely because he pronounces these words, even at night[3].

B) But the Torah* also penetrates time. Thus Moshe*, our teacher, instituted the reading of the Torah*[4] which, as various texts establish, is connected to the events of the week during which it is read. He also instituted that on each festival, one expounds its laws. And the Shulchan Aruch* of the Admur HaZaken* requires that the laws relevant to each period be taught.

In fact, it seems evident that the first aspect is more important than the second. Nevertheless, if one consults the end of the Chassidic* discourses of Rosh Hashanah* and Yom Kippur*, one can see the superiority of revealed love and fear of Hashem[5].

If this is so in the revealed part of the Torah*, how much more is this the case for Chassidus*, which must be applied 'with the axe placed on the tree'[6]. For it heals the illnesses of the soul. What comes in its proper time is therefore particularly important.

Moreover, in this case it concerns that which is in its proper time during the ten days of Teshuvah*, a period that is far higher than the rest of the year, for then 'the spark is close to the torch'.

With my wishes to be definitively inscribed, together with your entire community, for a good year,

Rav Menachem Schneerson,

תקלא

ב"ה, ו' תשרי, ה'תש"י
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

בשמחה אודיעו כי כבר נגמר בסידור גם הקונטרס השני אשר זכה כת"ר והצליח בהשתדלותו להו"ל וכיון שיביאוהו מבית הכורך רק למחר כנראה אמהר לשלח לו עתה הפרופס האחרונים למען יגיעו אליו קודם ש"ת ויוכל לזכות בו את סביבתו ונוסף ע"ז שיהי' ג"כ דבר בעתו.

וכנודע שיש בתורה ב' ענינים: א) מה שהיא למעלה מהזמן שלכן כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה ונשלמה פרים שפתינו אף שהוא בלילה. ב) מה שהיא בזמן דוקא וכמו תקנת מרע"ה דקרה"ת דמבואר בכ"מ דשייך לעניני אותו שבוע דוקא או תקנתו לדרוש מענין החג בחג ומכש"כ התקנה לדרוש הו' הצריכות באותו הזמן (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' פסח, דשניהם ישנם). והנה לכאורה פשוט שענין הא' נעלה מענין השני אבל ע"פ משנ"ת בסוף מאמרי ר"ה ומיוהכ"פ ביתרון אהוי"ר המגולים דוקא הנה מטעם זה גופא יש יתרון לענין הב' דתורה על ענין הראשון.

ואם בתורת הנגלה כך הרי עאכו"כ בתורת הדא"ח שצ"ל דוקא טאפארא דא פלאחא והיא עוסקת ברפואת חולי הנפש שהם קשים מחולי הגוף ח"ו (ראה המאמר למויוהכ"פ בסופו) שדבר בעתו נוגע ביותר.

וביחוד ה"בעתו" דעשי"ת שיש בזה מעלה נוספת על כל השנה דאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ וראה בהמאמרים ע"ד ביטול האור אל המאור.

בברכת חוגמח"ט לו ולכל החבורה תח'

הרב מנחם שניאורסאהן
תקלא
נדפסה בלקו"ש חי"ח ע' 436, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהור " י : חיטריק. אגרות נוספות אליו- לעיל ח"ב שטז. של. ת.

הפרופס : עלי ההגהה.

טאפארא דא פלאכא : גרזן לעץ, תוצאות בפועל ממש.