Igrot Kodesh · Letter 5323 — Tzedakah

B"H*

29 Adar Sheini* 5717
Brooklyn

Greetings and blessings,

After an interruption, I have duly received your letter of 24 Adar Sheini. I am surprised that you say nothing of your participation in Chabad* activities and public study sessions. Granted, you conduct several studies on your own. Nevertheless, it is a merit and a practice of great importance to participate in a study that takes place in the presence of ten Jews, as stated in Iggeres HaKodesh*, chapter 23. You should also consult the Kuntres HaHechaltzu* (see note 1), which deals with this subject.

I hope that the lack is only in your letter, but not in actual practice.

You mention the instruction of Rav Landa (see note 2) regarding the manner of affixing the mezuzah*, according to which one must take into account the hinge of the door — that is, its direction of opening. This is indeed our custom, except for the door that opens to the outside. Naturally, correcting this (see note 3) is also part of the verification of the mezuzos*.

To answer your question: there does exist an instruction from my father-in-law, the Rebbe* (see note 4), which is, it seems to me, already printed, concerning the three daily studies of Chumash*, Tehillim*, and Tanya*, according to which one who, for any reason, was unable to learn them during the day may still do so the following night.

With my blessing to convey good tidings of all of this, with largesse of spirit and in joy,

ב״ה ,כ״ט אדר ב׳ ,תשי״ז
ברוקלין.
ברכה ושלום!
מאשר הנני קבלת מכתבה -ללא תאריך הכתיבה -עם הכתבה
המצורפת ,ושמחתי לקרוא במכתבה שעומדת בקשר עם הידידות שלה
ב . . .ובטח תחזק את הקשר להבא וגם יתחזקו עניני יהדות בכלל
והשייך לנשים במיוחד .חבל שהמקוה החדש לא נבנה עד עתה .וכמו
במקומות רבים באמריקה ,לו רק דרבון אחד הי׳ הדבר מגיע ביתר
מהירות והי׳ מסתיים יותר מהר ,ובכאלה ענינים אי אפשר הרי לשער עד
כמה יכול להיות נחוץ יום אחד.
ה׳שב
נדפסה בלקרטי שיחות כרך כב ע׳ .302
פקק של גומי! ראה גם אגרות-קורש כרך יא אגרת ג׳תקסח ,ובנסמן בהערות שם.
ה׳ שכב
מכתב כללי :רלעיל עמור .315
אג רו ת־ קו ד ש י־ מ תו רג מו ת )הישכב( 372
הנני משער שמן הסתם הרי באות נשים מ . . .לניו יורק מזמן
לזמן ,וכאשר עומדת אתן בקשר ,יכולה להפגש אתן כאן ,ולהלהיב
אותם לענין האמור ,ובהזדמנות מתאימה אפשר להביא אותן בקלות
לאסיפה של נשי ובנות חב״ד ,ובתקוה שזה יעשה עליהן את הרושם
הראוי.
מהאמור לעיל מובן גם ,שמה שכותבת במכתבה אודות עצמה
בנימה שאינה שמחה ,זהו בסתירה לתחילת מכתבה ,כי כאשר השם
יתברך נותן את האפשרות לפעול בעד יהדות בחוג שלם ,הרי זה מוכיח
שישנם כוחות והשם יתברך מצליח בזה ,יש רק לדאוג לנצל את הכוחות
במידה המקסימלית ,שזהו תפקיד חשוב בחיים ומעניק תוכן גם לשעות
ולימים בהם לא עוסקים בזה ,כשזוכרים שזמן מה לאחר מכן ,תהי׳
היכולת לעסוק בהחזקת והפצת היהדות,
ובפרט שע״י התאחדות של נשי ובנות חב״ד ישנן אפשרויות גדולות
לפעול ,לא רק בעניני חסידות ,אלא שלצערנו עדיין חסר גם ביהדות
בסיסית ,בשל עם־הארצות וחוסר ידיעה ,וכאשר באופן דיפלומטי
מפיצים את דיני ומנהגי ישראל ,זה הי׳ מביא מיידית לשינוי גדול
לטובה .ובמה שלפי הכתוב במכתבה ,שלמרבה הצער הנשים כאן עדיין
לא נוהגות כדבעי בעבודה זו ,ובמילא לא זו בלבד שאין זה מביא כל
תועלת ,אלא זה עלול עוד להביא נזק ומזה ניתן להבין שזהו טעם נוסף
מדוע יש לעשות את העבודה בתוספת חמימות ולהט ,כשיודעים
שהעבודה מוכרחה להעשות כיון שזוהי הדרישה של נותן התורה
והמצוות ,וכאשר רואים שחסרה העבודה או שלא נעשית די׳ ,זה מגדיל
את העשי׳ גם באותו חלק של העבודה שהי׳ צריך להעשות ע״י אחרים,
ויש לנו הבטחת התורה שהעבודה שיש לבצע אינה מעבר לכוחות שהשם
יתברך נותן ,ואין לקפוץ בבת אחת ,אלא צעד אחר צעד ,ואז סוף כל סוף
רואים הצלחה גדולה.
מה שכותבת ,שנדמה לה כאילו מטפסים על סולם ,ואם עושים צעד
לא נכון ,לא לכל אחד ישנה האפשרות לתקן זאת.
הדבר מפליא אותי ,איך בכלל יכולה אשה שהתחנכה בבית חסידי,
לחשוב כך ולכתוב זאת ,לאחר שכל הרעיון החסידי הוא שלבל דבר
תשובה מועלת ,ומה שעוד יותר חשוב לדעת הוא ,שסוף כל סוף כל אחד
עושה תשובה ,רק שיש לעשות מה שיותר מוקדם ,שאז מרויחים זמן.
ותשובה אין הכוונה רק לאמירת אשמנו בגדנו וכו׳ אלא שהחסרון הזמני
שהי׳ יתמלא ,שלא ישאר רושם מזה.
הנני מקוה שקראה גם את מכתבי הכללי לראש השנה השתא ,בו
373 תשי״ג -תשי״ז
נתבאר הרעיון ,אף כי בקיצור ,כיצד משנה לשנה ומיום ליום ,מתרבה
הטוב בעולם ,והלא טוב מתמעט ,פחות ופחות.
נקודת כל הנ״ל היא;
מאוד מאוד נחוץ וחשוב ליישם את הציווי עבדו את ה׳ בשמחה
דוקא ,וה׳עבדו את ה״ אינו דוקא בעת התפילה או עשיית מצוה ישירות,
אלא גם בעת האכילה ושתי׳ וכד׳ ,אפשר גם בזה לעבוד את השם יתברך,
כמבואר במקומות רבים בתורת החסידות.
השם יתברך יעזור לה ,לבעלה הרב שי׳ ~ שביתם יהי׳ בית שמח
תמיד כל הימים ,ויגדלו את כל ילדיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים
טובים בדרך החסידות.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.