Igrot Kodesh · Letter 5334 — Health

B"H*

5 Nissan* 5717
Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from Motzaei Shabbos*, in which you ask for a blessing. It will be read, at a propitious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit shields us. At the beginning of your letter, you tell me that you have no good news to share. May Hashem* grant that you finally observe the good and begin to announce it — which will also have the effect of strengthening the visible and tangible good.

You refer to the yeshivah*, and I am surprised by the formulation of your letter, written as if you were external to all of this — as if the responsibility of strengthening it fell upon other Chassidim*, and what can you possibly do about it (see note 1)?

It is difficult to render judgment on various matters from a distance. There is, however, one essential and fundamental point. It falls upon you and your friends — and you should emphasize that this instruction emanates from here — to enroll students and keep them at the yeshivah. This depends, above all, on the rector, the spiritual guides — yourself included. It is quite clear that it does not suffice to deliver Torah classes to the students at fixed hours and, in addition, to organize a farbrengen* from time to time. For one does not teach Torah like any other discipline. It must be "integrated in all things and guarded" — not only by the student, but even more so by the teacher — in a manner that suits the personality and the capacities of the one receiving it, that is, the student.

If the rector of your yeshivah had taught in this manner during all the years about which you write to me, it is certain that the name of this institution would be known throughout the entire Holy Land. Above all, young people would have knocked at the door of the yeshivah and asked to be admitted, in order to receive a teaching that inspires them, that confers upon them the enthusiasm, the warmth, the vigor, and the flame of Chassidus*.

Naturally, all of this is possible when one teaches not only a chapter of Tanya* or a Chassidic text, but equally so the alphabet and reading. It pains me to write what I fear. In this case, I am very much afraid that the rector's approach to this matter has not been as described above. Now, it is indeed with regard to all the mitzvos* that one is enjoined not to fulfill them in a rote manner. This is self-evident.

It is clear that my purpose is not to moralize, and even less to find the opposite of extenuating circumstances for you, but rather to show you what can be rectified in the current situation of the yeshivah.

We are approaching the festival of our liberation — a material and spiritual liberation. May Hashem therefore grant that you and the members of your family free yourselves from everything that obstructs a service of Hashem permeated with genuine joy, with breadth of spirit and in good health.

With my blessing for a kosher and joyous festival of Pesach*,

Naturally, this does not refer here to general considerations of broad scope, delivered at a collective farbrengen (see note 2). This approach can, on the contrary, be compared to that of a merchant, in the material sense, who desires that his enterprise be known and that it attract many clients.

ה'שלד

ב"ה, ה' ניסן, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק עם הפ"נ, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובהתחלת מכתבו כותב אשר אין מה להודיע טובות וכו' -ויהי רצון אשר סו"ס גם הוא יראה את הטוב ויתחיל להודיע עד"ז ועי"ז יתוסף בהטוב הנראה והנגלה גם כן.

במה שכותב בהנוגע להישיבה ד... לפלא נוסח המכתב כאילו הוא עומד מן הצד, ואחריות ביסוס הישיבה והתפתחותה היא על אחדים מאנ"ש ומה עליו לעשות בזה.

והנה בריחוק מקום קשה להורות על כמה פרטים, אבל בפרט אחד עיקרי ופנימי מוטל הוא עליו ועל כל חבריו בהוראה יש להדגיש גם מכאן, והוא בהנוגע לריכוש תלמידים ולהאחזם (אנהאלטען) בכותלי הישיבה שזה תלוי ראש וראשונה על הר"י והמשפיעים והוא בתוכם, שמובן ופשוט שאין מספיק כלל וכלל מה שבשעה קבועה לומדים עם התלמידים שיעור בחלק תורה מיוחד ולעת מן העתים אפשר שגם מתועדים הם עמהם, כי הרי לימוד התורה אינה כלימוד איזה חכמה, אלא שצ"ל ערוכה בכל ושמורה לא רק מצד התלמיד אלא עוד יותר מצד המלמד ובאופן המתאים לאופן וחושי כלי המקבל, ז.א. התלמידים, שבאם היו הר"י דישיבת... לומדים באופן האמור במשך ה...

שנה שכותב אודותם, בודאי שהי' שם הישיבה מפורסם בכל אה"ק ת"ו, ובעיקר שהיו בני הנוער דופקים על דלתי הישיבה ומבקשים שיקבלו אותם לשמוע שיעורים וואס פארכאפען דעם תלמיד און מאכען עם לעבעדיק און ווארעם בחיות וחום חסידותי, ופשוט ג"כ שזה אפשר לא רק כשלומדים פרק תניא וענין חסידות, אלא אף שלומד אל"ף בי"ת ועברי, ומצער להעלות על הכתב החשש שלי, שהנהגת הר"י וכו' בנקודה זו לא היתה באופן האמור, והרי אכל המצות קאי הציווי שאין צריך להיות מצות אנשים מלומדה, וק"ל.

מובן שאין הכוונה בכל הנ"ל להטיף מוסר, ועאכו"כ שאין בזה כל ענין של היפך לימוד זכות, אלא להורות על אתר הענינים שמסוגל התיקון למצב העכשוי דישיבת...

וכיון שמתקרבים אנו לחג חירותינו, חירות בגו"ר, הנה יה"ר שגם הוא וב"ב שיחיו ישתחררו מכל ענינים המבלבלים לעבוד ה' מתוך שמחה אמיתית הרחבת הדעת ובריאות הנכונה.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

...פשוט שאין כוונתי לדברים כללים ומקיפים שבהתועדות כללית אלא ע"ד סוחר שבפרנסה גשמית שלו שמתענין שיהי' בית מסחרו מפורסם שיהי' מספר גדול של קונים וכו'.

ה'שלד
בהמשך לזה - לקמן אגרת ה'תנד.