Igrot Kodesh · Letter 5336 — Faith & Bitachon

B"H*

5 Nissan* 5717
Brooklyn

Greetings and blessings,

After a long interruption, I have just received your letter, which you began writing on 8 Adar Sheini, along with what was enclosed. You tell me that the content of my letter is on a level too elevated for you. The same is true for all those who saw it and who do not know... (see note 1).

When the Torah recounts a narrative, it says: "who is not pure" (see note 2), in order to adopt a refined formulation. But likewise, when it states the Law, it specifies clearly: "who is impure." Now, the same applies in this case. It is an absolute obligation to judge every person favorably, and the Alter Rebbe* emphasizes that this is truly so for everyone, down to the lowest person. Likewise, it is a mitzvah* to rebuke one's fellow whenever concrete action is at stake, if there is hope that this intervention will rectify the situation. For this reason, I wrote to several Chassidim*, among whom yourself, so that perhaps... (see note 3).

You describe, at the end of your letter, the visits carried out in various places (see note 4). You tell me that the immensity of what remains to be done was observed there. One could surely have guessed this from the outset. Thus, one could have used this visit to rectify a certain point, as I said in my previous letter. Now, "a small salvation is still called a salvation." This concerns, in particular, education and the observance of the mitzvos*. For one has no right to despair, even if one fears — even if this fear is perfectly well-founded — that the rectification will not endure for very long.

Moreover, you know the wondrous words of the Alter Rebbe, in chapter 25 of the Tanya*, according to which: "This unification above is eternal and immutable" — even if it results from the fulfillment of a single mitzvah, performed a single time, whether it is mandated by the Torah or by the Sages. How much more so if this practice is maintained several times, over a period of time, by many people. To someone like you, it is surely unnecessary to say more.

On this topic, and as a follow-up to all of this, in light of what has been said and even going beyond these words, I wish to protest against your statement that you are broken and discouraged, seeing what has happened to this young man. You know the following saying of my father-in-law, the Rebbe* (see note 5): "The worst among us is better than the best among them." It is clear that one cannot know what occurred within this young man, in the domain of "do good" and even more so in that of "turn from evil," as a result of his entering the Yeshivah* Tomchei Temimim*. I have good hope that, here too, it is unnecessary to say more to someone like you.

We are approaching the time of our freedom and, as is systematically the case, "these days are commemorated and relived," in accordance with the interpretation of the Arizal* (see note 6). Now, the freedom began in Tishrei*, since our ancestors then ceased to be slaves. Then, it was confirmed on Rosh Chodesh* Nissan, when it was said: "This month shall be for you...," as our Sages explain. May Hashem* therefore grant that in all these domains, every Jew be truly liberated from everything that prevents him from carrying out the mission entrusted to him — "I was created to serve my Creator." According to the teaching of Chassidus*, this consists of building for Him a dwelling place in this lower world. Now, one resides in one's dwelling with the entire essence of one's being, and it is known that the essence is revealed precisely through Chassidus, its customs, and its practices.

May all of this therefore be revealed here below, until it permeates daily existence. The result will immediately be seen in the strengthening and development of everything pertaining to Chabad, in every place and, naturally, in the Holy Land. Through the spreading of the wellsprings (see note 7), we will soon merit the coming of the King Moshiach*.

With my blessing for a kosher and joyous festival of Pesach*, in anticipation of your good tidings,

M. Schneerson

ה'שלו

ב"ה, ה' ניסן, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הארוך נתקבל ז"ע מכתבו שהתחיל לכותבו ח' אד"ש עם המצורף אליו, - ובמ"ש שתוכן מכתבי נשגב ממנו ומכל מי שראהו, ולהם אין שום ידיעה...

הנה כמו שהקפידה התורה לכתוב אשר לא טהורה היא בסיפור דברים בשביל שיהי' לשון נקי', כמו"כ הקפידה תורה במצות דינים לכתוב טמאה, ועד"ז - כמו שישנו החיוב הכי גדול לדון את כאו"א לכף זכות, ובלשון ובנו הזקן כל האדם ממש, עד לדרגא הפחותה שבפחותה, כמו"כ ישנו החיוב דהוכיח תוכיח אפילו לזולתו במקום שנוגע לפועל ויש תקוה שע"י שימחו בדבר יתוקן מה. וכיון שעדיין לא לגמרי אבדה תקותי שיתוקן הנ"ל, לכן כתבתי לאיזה מאנ"ש וגם אליו בכלל, וכולי האי ואולי...

במ"ש בסיום מכתבו אודות הביקורים בכמה נקודות וכו' ושראו שם עבודה נוראה וכו' - בודאי אפשר הי' לשער זה מראש, ולכן בטח היו מוכנים לנצל את הביקור לאיזה תיקון בדבר, וכמו שכתבתי במכתבי הקודם - אפילו הצלה פורתא הצלה היא, ובפרט בשטח החינוך וקיום המצות בפועל, ואסור היאוש, ואפילו באם חוששים וחושבים שהחשש מבוסס כדי צרכו, שהתיקון לא יחזיק מועד לזמן ארוך, ובפרט ע"י דבריו הנפלאים של רבנו הזקן (תניא פכ"ה), ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, שזהו אפילו בנוגע לקיום מצוה אחת הן דאורייתא והן דרבנן פעם אחת, ובמכש"כ וק"ו באם מתקיים הדבר איזו פעמים ומשך זמן וע"י רבים, ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר.

ובקשר עם זה ובהמשך לזה, ככל הדברים האלה ועוד הרבה יותר בתור מחאה על מש"כ ששבור הוא ורצוץ בראותו מה עלה ביד... וע"ד פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אונזערע זיבורית איז בעסער פאר זייערע עיד'ית. ובטחוני אשר אין לשער מה שעלה ביד... בהקו דועשה טוב ועוד יותר מזה בהקו דסור מרע ע"י כניסתו דוקא לישיבת תו"ת. ותקותי חזקה אשר גם בזה אריכות לדכוותי' אך למותר הוא.

וכיון שמתקרבים אנו לזמן חירותנו, אשר כבכל הענינים - הנה הימים האלה נזכרים ונעשים, וכידוע פירוש האריז"ל בזה, והחירות הרי התחילה בתשרי שבטלה עבודה מאבותנו ועוד התחלה קרובה יותר מר"ח ניסן, החדש הזה לכם דוקא כדרז"ל, יהי רצון שבכל הענינים האמורים תהי' חירות אמיתית מכל דברים המבלבלים למלאות תפקיד כאו"א מבנ"י, אני נבראתי לשמש את קוני, וכמבואר בתורת החסידות שזהו לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אשר בדירה נמצא האדם בעצמותו, וידוע אשר העצמות נמשך רק ע"י תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' - יומשך זה כנ"ל למטה מעשרה טפחים, עד שיחדרו בחיי' היום יומים ויתראו תיכף התוצאות בביסוס והתפשטות כל עניני חב"ד אשר בכל מקום ומקום ובזה שבאה"ק ת"ו כמובן ופשוט, ובמהרה נזכה ע"י הפצת המעינות אשר ייתי מר דא מלכא משיחא.

בברכת חג פסח כשר ושמח - המחכה לבשו"ט,

מ. שניאורסאהן
ה'שלו
הביקורים: ראה אגרת הבאה.

וע"ד פתגם: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'מז, ובהנסמן בהערות שם.

פירוש האריז"ל: ראה גם לעיל חי"ד אגרות ד'תתצט. ד'תתקכז. לקמן ה'שפט. ה'תקעג.

ה'תרד.