Igrot Kodesh · Letter 5342 — Faith & Bitachon

B"H*

6 Nissan* 5717
Brooklyn

To the distinguished young man who fears Hashem*,
Rav Shlomo (see note 1),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter from Rosh Chodesh* Nissan* and to the one that preceded it. You describe the actions carried out by the committee for the promotion of discourses and words of encouragement that are delivered publicly. I would like to know, briefly, the content of these discourses. Indeed, there are various kinds of encouragement, diverse means of achieving such a result. Naturally, in our day in particular, closeness and pleasant words are more effective than the opposite approach. This was already the case in the lifetime of the Baal Shem Tov* and his disciples. At that time, there was already a great difference between these two ways of acting — and how much more so at the present time, when this difference has increased.

You mention the dissemination of a periodical devoted to faith, encouraging the practice of the Torah and the mitzvos*. No doubt it will not be polemical (see note 2), which would have the effect of also developing the opposing view. Now, the manner in which it is refuted is not always clearly perceived. Above all, many people in our era have no knowledge of all this and do not know that an opposition exists. One must therefore guard against spreading heretical opinions.

You ask me about the account of the imprisonment (see note 3). It would be good to discuss this with the youth of Tzeirei Agudas Chabad* who are near you, as well as with the editorial staff of the Bitaon*.

Although you do not specify this, I hope that you are increasing the time you devote to the study of Chassidus*, despite the importance of your achievements, as I have written elsewhere. The prophet himself emphasizes this in these terms: "Spread your bread to the one who is hungry" — that is, according to the interpretation of the Tana Devei Eliyahu Rabbah*, the one who is hungry for Torah and mitzvos — but, despite all of this, "do not turn away from your own flesh." May Hashem grant that you be in a position to convey good tidings of all of this.

With my blessing for a kosher and joyous festival of Pesach*,

You ask me about the contradiction between the effort invested in oneself and that which one devotes to the other. It seems to me that I have already written to you that both are indispensable, which clearly means that they do not contradict each other. The difference in time devoted to each varies according to the person, the place, and even within the same person, from one moment to another. In this matter, one must take counsel with those on the spot who feel, in their heart, the distress of the Jewish people. Indeed, the Halachah* specifies that a very aged elder cannot sit on the Sanhedrin*.

ה'שמב

ב"ה, ו' ניסן, תשי"ז
ברוקלין.
האברך אי"א נו"נ וכו' מו"ה שלמה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מר"ח ניסן והקודמו, בו כותב אודות הפעולות דארגון דרשות דברי התעוררות ברבים,

ואתענין לדעת הנקודות דתוכן הדרשות, כי הרי כמה סוגים בהתעוררות וכמה אופנים ודרכים להתעוררות, ומובן שבימינו אלה ביחוד ע"י קירוב ודברי נועם פועלים יותר מאשר ע"י ההיפך, מכש"כ וק"ו מימי הבעש"ט ותלמידיו, שגם אז הי' חילוק גדול ונתגדל החילוק במשך הזמנים.

במ"ש אודות הדפסת עלון אודות אמונה והתעוררות בדבר שמירת התורה

והמצוה, - בטח לא יכנסו בעלון זהו בעינים של וויכוח וכיו"ב, שהרי כל וויכוח צריך להביא דעת צד המנגד, ולא תמיד נקלטים הפרכות עליו, והעיקר שבדורנו כמה וכמה ישנם שאין יודעים כל הענין, ז.א. דברי המנגד גם כן לא, ולכן צריך זהירות לפרסם דיעות של כפירה.

מ"ש אודות רשימת המאסר, מהנכון שיתדבר עם צעירי אגודת חב"ד שבסביבתו ועם חברי מערכת הבטאון.

תקותי אף שאין כותב בפירוש שמעלה בקדש בהנוגע לקביעות עתים שלו בתורת החסידות, שלמרות גודל כל הענינים הנ"ל הנה כמו שכתבתי בארוכה במקום אחר, לאחרי שהנביא מפליא בגודל הפעולות, פרס לרעב לחמך וגו' ובזה גם כפירוש תנדב"א רבה, לרעב וערום בעניני תורה ומצות, - ובכל זה הרי - ומבשרך לא תתעלם, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

בברכת חג פסח כשר ושמח.

בשאלתו בהסתירה שבין עבודה בעצמו ועבודה עם הזולת - צ"צ - כמדומה כבר כתבתי לו עד"ז אשר שתיהן מוכרחות, שמזה מובן שבעצם אין סתירה מזל"ז. וחילוק הזמן ביניהן - משתנה לפי האדם והמקום ובאותו האדם מזמן לזמן. וע"ז יש להתייעץ עם כאלו הנמצאים על אתר ואשר מצוקת כאו"א מבנ"י קרובה ללבם. וכנודע פסק הדין שאין מושיבין בסנהדרין זקן מופלג בשנים וכו'.

ה'שמב
מו"ה שלמה: שטנצל, תל אביב. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ב ד'קכו.

וויכוח: ראה גם לעיל אגרת ה'של, ובהנסמן בהערות שם.