Igrot Kodesh · Letter 5398 — Faith & Bitachon

B"H*

25 Nissan* 5717
Brooklyn

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 20 Nissan* and to those that preceded it.

I am surprised by what you write about the communal leaders of the Chassidim* and by the systematic criticism of what is being done in the vineyard (see note 1) of Chabad* in the Holy Land*. From where did those who adopted such an attitude take the idea of remaining with crossed arms, telling themselves that if they had been charged with carrying out the work, it would have received a particular elevation?

Our Sages say that "one who can prevent..." (see note 2). They do not ask merely to protest against what is undesirable. They allude equally to one who could act positively but does not do so. How much more so is this the case in the domain of Chabad, since every accomplishment plays a role in spreading the wellsprings (see note 3) outward. There is here a veritable mitzvah*, a clear-cut mitzvah of the Torah* — not one of general scope, like the study of the Torah, which nevertheless "surpasses all others" — but indeed a means of strengthening and vivifying the practice of the commandments by those who receive these wellsprings.

In this way, one preserves them from various behaviors that should be avoided. If they had no knowledge of the luminary of the Torah — that is, its inner dimension, which in our era has been revealed through Chassidus* — they would allow themselves to engage in such actions and, due to our many sins, they would even sometimes stumble upon prohibitions, which Hashem* forbid. This is self-evident.

With my blessing to convey good tidings of all of this,

ה'שצח

ב"ה, כ"ה ניסן, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ' ניסן והקודמיו.

לפלא על עסקני אנ"ש שכותב אודותם והבאים בבקורת על כל הנעשה בכרם חב"ד באה"ק ת"ו, שמאין למ דו השיטה לישב בחבוק ידים, אף שמעריכים את עצמם שלו היה הדבר נעשה על ידם היה זה לעילא ולעילא, והרי מאמר רז"ל כל מי שיש בידו למחות, אין דוקא הכוונה מחאה נגד דבר בלתי רצוי, אלא ה"ה מי שיש בידו לעשות ואינו עושה כו' ובפרט בכל ענין של חב"ד שכ"א מהם מביא איזה תועלת בהפצת המעינות חוצה, שזהו מצוה ממש ומצוה מדאורייתא ברורה ולא רק כמצוה הכללית דת"ת שגם היא כנגד כולם, אלא שע"י הפצת המעינות מחזקים ומוסיפים חיות בקיום כל המצות עשה של זה שבאו אליו המעינות ומונעים אותו מכמה מעשים אשר לא תעשינה, שלולא ידעו ע"ד המאור שבתורה זוהי פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתור החסידות, הי' מיקל בהם ובעוה"ר ישנם גם כאלו שהיו נכשלים בהם, ר"ל, וק"ל...

בברכה לבשו"ט בכל האמור.