Igrot Kodesh · Letter 5404 — Chinuch

B"H*

28 Nissan* 5717
Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*
and devotes himself to communal needs,
Rav David (see note 1),

Greetings and blessings,

After a particularly long interruption, I received your two letters, with their enclosures, and the request for a blessing, which will be read at a propitious moment at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit shields us. I am surprised that you ceased writing to me until now and that even in this correspondence, you tell me nothing of the time you devote to the study of Chassidus* for yourself and to teaching it to others.

You ask me in what language you should teach the young men and the students.

It is proper to acquaint them with the mitzvos* of Hashem and with what must not be done, in concrete action. One therefore cannot postpone these studies until they understand a language other than the one to which they are already accustomed. Consequently, the teaching must be in the language they already know. In this way, you will use all the time at your disposal to instill in them not the knowledge of a language, but rather the fear of Hashem, the love of Hashem, and the love of the Torah*. This is self-evident.

You ask me about the tzedakah* of three hundred and eighty-five (see note 2). You will find enclosed an excerpt from the discourse (see note 3) that explains its significance.

You ask me what name to give the study hall or the group. It would be good to find a name that does not impose a limitation upon you. Consequently, the proposal to choose a name already borne by another organization does not suit me.

May Hashem grant you success in intensifying your own study of the Torah and your teaching to others, whether of its revealed dimension or of Chassidus and its customs. You will take an active part in the profound mission entrusted to our era — that of spreading the wellsprings outward. As the Baal Shem Tov* says in a well-known letter, this is how one prepares and forges the receptacle for the coming of our righteous Moshiach*, very soon.

With my blessing, as well as to your wife, that you educate your children to Torah, to the marriage canopy, and to good deeds,

ה'תד

ב"ה, כ"ח ניסן, תשי"ז ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה דוד שי'

שלום וברכה!

לאחרי ההפסק הכי ארוך נתקבלו שני מכתביו עם המוסגר בהם והפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולפלא ההפסק בכתבו עד עתה, וכן על ההשמטה גם במכתבו זה אודות קביעות עתים שלו בתורת החסידות הן לעצמו וכן לזולתו.

במ"ש באיזה לשון ילמוד עם הבחורים והתלמידים.

כיון שצריכים להודיעם את מצות השם ואלה אשר לא תעשינה בהנוגע לפועל, מובן שאין זמן לחכות בלימודים אלו עד שיבינו לשון אחר משהורגלו כבר, ולכן צריך ללמדם בזה הלשון שהם מבינים עתה, ולנצל הזמן כולו העומד לרשותו להשפיע עליהם לא ללימוד איזה שפה אלא להחדירם רוח יראת שמים אהבת השם ואהבת התורה, וק"ל.

בשאלתו אודות הצדקה של שפ"ה, - הנה מוסג"פ העתק השיחה בה נתבאר הענין.

בשאלתו דעתי, איזה שם ליתן לביהמ"ד או להחבורה - טוב יותר שם כזה שלא יגבילם (ניט בינדען) ולען אין נראית לי הסברא לקרות שם שישנו כבר לאיגוד אחר.

והשי"ת יזכהו ויצליחו להוסיף בלימוד לעצמו ובלימוד עם אחרים הן בנגלה והן בחסידות ובהדרכותי' ויקח חלק בהתפקיד הפנימי דתקופתנו זו הפצת המעינות חוצה, אשר כדברי הבעש"ט באגרהת הקדש שלו הידוע, זוהי הכנה והכלי לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

בברכה שביחד עם זוגתו תחי' יגדלו את ילידיהם שיחי לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

ה'תד
מו"ה דוד: סלאמיק, מאנטעווידעא.

הצדקה של שפ"ה: קרן השנה. ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'כד, ובהנסמן בהערות שם.

העתק השיחה: לקו"ש ח"ב ע' 651 - 654.