Igrot Kodesh · Letter 5409 — Faith & Bitachon

B"H*

29 Nissan* 5717
Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*,
of manifold accomplishments,
Rav Avraham Mordechai Shmuel (see note 1),

Greetings and blessings,

After yet another interruption, I received your two letters from Isru Chag* Pesach* and the two others that preceded them. You describe briefly the Chassidic farbrengen*, the gathering of the Merkaz L'Inyanei Chinuch*, and the reception of the Chief Rabbi of England. It seems to me that I have already written to you that you are brief precisely where you should elaborate. Regarding this farbrengen and, even more so, regarding the gathering and the reception, providing many details would have been praiseworthy and not the contrary. But perhaps I will yet receive a detailed letter about all of this.

You specify why certain aspects of the gathering were unsatisfactory. Indeed, it was not prepared as it should have been. In the future, at least, everything concerning Chabad* will therefore be prepared in the proper manner, sufficiently in advance and with the necessary attention. Indeed, success in this matter is not limited to such-and-such an hour or day. Upon it depends the impression retained by those who attend the gatherings and assemble. This is self-evident.

In this case, every effort is therefore praiseworthy, since it concerns the many. And even if one can find mitigating circumstances in the matter, it remains difficult to understand that you have been devoting yourself to this for several years, yet one can observe how important it is to prepare, to establish a program in time. Despite this, one regularly stumbles over the same obstacle.

I read with pleasure in your letter that you are preparing to lend your support to the enrollment (see note 2). In light of what has just been said, I am sure that you will plan a methodical program with the proper ardor. Indeed, this is timely — and until when will this lack of preparation stand as an obstacle?

Of course, all of this is not addressed to you personally. You have the right and the merit to convey this to all the active people among the Chassidim. Whoever meditates on our era will easily recognize the truth. Each one must act, and one who does not is following his evil inclination*. Moreover, he is even committing a transgression, for he is not making use of the forces and capacities that Hashem grants him, and these are, so to speak, wasted. May Hashem grant that you announce to me very soon the good news of a radical change in this matter.

With my blessing to convey good tidings, in good health and with breadth of spirit, in particular for considerable success in your actions of spreading the wellsprings (see note 3),

P.S.: You ask me whether, in addition to your functions as a teacher, you should devote yourself to the activities of Tzeirei Agudas Chabad*. My opinion is well known in this matter. Everyone must participate in spreading the wellsprings outward. How much more so is this the case for young people, who possess all the strength that Divine Providence* has granted them.

Nevertheless, it is clear that one cannot issue immutable rules regarding the time that must be devoted to these activities. Everything depends on the conditions of the place, the moment, and one's capacities. In light of all this, you will therefore make a decision for each action. Naturally, your current mission of educating children must not be called into question by this.

ה'תט

ב"ה, כ"ט ניסן, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים

מו"ה אברהם מרדכי שמואל שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק שוב הפעם נתקבלו שני מכתביו מא"ח הפסח וב' שלפניהם, בם כותב ר"פ מההתועדות, כינוס המל"ח וקב"פ הרב שי' הראשי דאנגליא, וכבר כמדומה לי כתבתי לו, שדוקא במקום שצריך להאריך מקצרים הם, והרי בההתועדות ובפרט בהכנוס והקב"פ כל המפרט ה"ז משובח ולא להיפך, ואפשר עוד יתקבל מכתב מפורט יותר בהנ"ל.

תקותי שכיון שכותב סיבת הענינים השלילים שבהכנוס שהיה מפני העדר הכנה כדבעי, שעכ"פ מכאן ולהבא יתענינו בהכנות כל עניני חב"ד בעוד מועד ובשימת לב הדרושה, והרי הצלחה בכגון דא אין ענינה רק הצלחה בשעה פלונית וביום פלוני, אלא שבה תלוי ג"כ מדת ההשפעה על המתועדים המתכנסים והמתקבצים, וק"ל, שלכן כל יגיעה והשתדלות כדאיות הן כיון שנוגע לרבים, ולאחרי כל הלימוד זכות עדיין אינו מובן כלל לאחרי שעוסקים בדברים כאלו כו"כ שנים, ורואים בעליל עד כמה נוגע ההכנה והתכנית בעוד מועד, ובכ"ז חדשים לבקרים נתקלים עוה"פ במכשול זה.

נעם לי לקרות במכתבו במ"ש אשר מתכוננים לעזור ברישום ובטוחני ע"פ האמור, שנעשה הדבר בתכנית מסודרת ובמרץ הדרוש, והרי הדבר בענין שהזמן גרמא, ועד מתי יהי' זה לנו למוקש, העדר ההכנה...

ומובן שכל הנ"ל לא אליו בפרט מכוון, ומרשותו ומזכותו למסור את זה לכל הפעילים שבתוככי אנ"ש, והמתבונן בתקופתנו נקל להכיר את האמת, שכא"א פעיל הוא, ומי שאינו עושה בפועל הוא רק מעצת יצרו הרע ולא עוד אלא שחוטא הוא על בלי נצול הכחות והאפשריות שניתנים לו מהשי"ת שכביכול הולכים הם לבטלה, ויהי רצון שיבשר טוב משינוי עיקרי בכל האמור בקרוב ממש.

בברכה לבשו"ט מתוך בריאות הנכונה הרחבת הדעת והצלחה מופלגה בפעולותיו בהפצת המעינות בפרט.

נ.ב.

... בשאלתו אם מחוץ למלמדות יתעסק גם בעניני צעירי אגו"ח ידועה השקפתי גם בזה, שעל כ"א לקחת חלק בהפצת המעינות חוצה ועאכו"כ הצעירים אשר כחם אתם שחוננו בזה מההשגחה העליונה, אבל כמובן, הזמן שיקדישו לפעולות אלו אין לקבוע בזה מסמרים, כי תלוי הדבר בתנאי המקום והזמן והחושים, ובהתאם לכל הנ"ל מחליטים בכל פעולה ופעולה [...] רק במדה שלא יגע כלל בעבה"ק בחנוך עתה...

ה'תט
מו"ה אברהם מרדכי שמואל שי': לידר, כפר חב"ד. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"י ב'תתקסט. לקמן ה'תשסה.

ברישום: תלמידים לרשת אהלי"י.