Igrot Kodesh · Letter 5448 — Chinuch

B"H

14 Iyar 5717

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem,

Rav David Tzvi (Rav D.T. Merzbach, of Beer Sheva),

I greet you and bless you.

I am responding to your letter of 7 Iyar, in which you tell me that you are a teacher in the Yeshivah* of Beer Sheva.

It is no doubt unnecessary to point out to you that the need of the moment is the following: every contact with a Jewish man or woman, whatever its motivation, must have as its goal to bring them the fear of Hashem and to make them aware of the absolute truth of the practice of Mitzvos*. Of course, the content and form of the explanations are not the same in the lower classes and in the higher ones. But the objective remains identical. With reflection, one can find in all types of teaching the means of introducing a saying that invites to the fear of Hashem, a conclusion applicable to the fulfillment of Mitzvos. One can verify concretely that this is indeed so. This underscores even more clearly the words of our Torah: "One must fear Hashem and keep His Mitzvos, for this is the entire purpose of man" (Koheles 12:13).

You conclude your letter by saying that you are distressed at having to interrupt your study to give your courses. You will deduce from what has been said that there is by no means any neglect of study here, but on the contrary, a means of strengthening it, particularly in a place like Beer Sheva (where Torah study centers were very few). The Halachah* clearly establishes that for a Mitzvah that cannot be fulfilled by someone else, "one neglects the study of Torah and devotes oneself to the Mitzvah," in the words of Rashi's* commentary on Tractate Moed Katan 9b.

I have asked my secretariat to send you the publications of Kehot*, in accordance with your request. No doubt you will confirm having received them.

With my blessing of success in drawing the hearts of the children of Israel closer to our Father Who is in Heaven, that they may fear the word of Hashem, study His Torah, and practice His Mitzvos,

ה'תמח

ב"ה, י"ד אייר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' הרב דוד צבי שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מז' אייר, בו כותב אשר מגיד שיעור הוא בישיבת באר שבע.

ובודאי למותר לעוררו על דרישת השעה שבלי נפק"מ מצד איזה ענין באים בקשר עם בני ובנות ישראל, צ"ל הנקודה התיכונה בזה - להחדירם רוח יראת שמים ולהכירם ההכרח המוחלטי בקיום מצות מעשיות. ואף שאופני ההסברה וצורתה פשוט שאינו דומה בכתות נמוכות או בכתות גבוהות, אבל המטרה אחת היא, ובהתבוננות יש למצוא בכל הלימודים איזה שיהיו, אופן לשלב פתגם התעוררות ביר"ש ומסקנא בהנוגע למצות מעשיות, וכנראה במוחש. ועתה מודגש עוד יותר הכתוב בתורתנו את האלקי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

ומהנ"ל מובן ג"כ שמה שמסיים במכתבו, שמצטער על ביטול תורה הנגרם לו ע"י שעבר לאמר שיעור, שאין זה ביטול תורה אלא אדרבה קיומה, ובפרט במקום כבאר שבע, שבזה הרי פסק דין ערוך וברור שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, הנה בלשון רש"י תבטל ת"ת ועסוק במצוה (מו"ק ט, ב).

בקשתי ע"י המזכירות שישלחו לו מהנדפס ע"י הוצאת קה"ת מתאים לבקשתו, ובטח יאשר הקבלה.

בברכת הצלחה לקרב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים לעשותם חרדים לדבר ה' לומדי תורתו ומקיימי מצותיו.

ה'תמח
הרב דוד צבי: מרצבך, באר שבע.