Igrot Kodesh · Letter 5449 — Faith & Bitachon

B"H

14 Iyar 5717

Brooklyn

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, who bears a sacred

mission, of manifold accomplishments and fine conduct,

Rav Yehuda Aryeh (Rav Y.A. Walgmuth, of Zurich; see Letter 5378),

I greet you and bless you.

I am responding to your letter. It seems that in my last letter I did not sufficiently clarify my point on a fundamental issue. Indeed, the paragraph about apologetics did not praise it. On the contrary, it demonstrated its danger, which is evident in our days, thereby establishing that even beforehand this path was not the right one, even if for a time it may have appeared to make an effective contribution.

Here is what justifies my position. Apologetics is based on compromise, which runs counter to truth (see Letter 5378). And ultimately, it is obligatory that the truth be clearly established. At that point, the edifice built on compromise collapses, along with the conclusions drawn from deep analysis based on that compromise, even if those conclusions are otherwise correct, being based on sound analysis. My opinion on this matter has always been firm, but the experience I have acquired since my arrival in the United States has provided me various proofs of it, based on reality and also by observing the conduct of the young.

But in truth, all these proofs are unnecessary. For our Torah, Torah of life, and truth are one. The moment one departs from it, even if animated by good intention, a negative consequence will result, because one is no longer on the path of the Torah. Who is greater for us than the Thinkers of Israel of the early generations? Without a doubt, they had good intentions in wanting to explain certain concepts of our Torah and our faith according to the dominant philosophy of their era. Yet this approach had, upon their students and the students of their students, an effect contrary to what they wished. Many of them gave a preponderant role to philosophy, resorting to it as a final authority, to such an extent that the leaders of Israel at that time had to prohibit consulting their books, at least for a certain period.

Someone like you surely knows all this, and there is no need to elaborate. The harm became even more apparent in subsequent generations and constitutes an obvious fact in ours. Indeed, those who are non-believers also reject this intellectual approach and consider that it cannot be called scientific. In the formulation of our Sages, there is here a risk of uprooting the Torah to replace it with their futile words.

Recent commentators have also caused such bitterness. This is the case with the well-known discourse entitled Or HaChaim by the author of the Tiferes Yisrael*. He was animated by a good intention. He wanted to attract those who were enamored of science, so that they would not stray from religion and Jewish faith. He composed this discourse in that spirit and even claimed to base himself on the Sages of the Kabbalah*. However, I must say that I myself and many who are my equals cannot understand where he found all that in the published books of Kabbalah.

You will excuse me for saying that his explanations distort several citations from our Sages. Now, his commentary on the Mishnah* has become widely disseminated, and so it was that this winter, several rabbis, including some who sincerely fear Hashem, announced that they accepted the content of his discourse. However, shortly after his era and even more so in our days, science has rejected the conclusions upon which he based his discourse in order to adapt the words of our Sages. Moreover, these rabbis disseminated their opinion and published it before the young generation. They claim that the discourse Or HaChaim of the author of the Tiferes Yisrael provides answers to several questions about the theory of evolution and that of Darwin.

I will cite an even more surprising example. You know to what extent precautions are taken to interpret the verse: "The world is forever immobile." For such is not the conception of Copernicus, and it was therefore considered a mitzvah* to reinterpret this verse. Yet in our era, all scientists accept the theory of relativity (see Letter 4209) as an incontrovertible reality, without even recalling, for the time being, the contradiction that may exist in such an assertion.

This theory states, indeed, that the two hypotheses for determining who is immobile and who revolves (the sun around the earth or the earth around the sun) are equivalent. Any objection raised against one hypothesis will also arise, in a slightly modified form, against the second. The same is true of Euclidean geometry and those who contest it. Science currently says that all theories are conceivable and that, here too, an objection raised against one hypothesis will be found, slightly modified, opposed to the other.

To reinforce all this, I wrote that one must explain, particularly to the young, that there is no reason to question religion and faith, for a hypothesis cannot be opposed to a certainty — which removes any need to compose apologetic and justificatory texts. At that point, all that remains is the harm that such writings can cause — the harm of compromise, which cools a person and "lukewarms" the truth. But in this case, as stated, it is not lukewarmness but the very opposite of truth.

Following this, I also expressed my opinion that you yourself, being from the country in which the theory of apologetics developed, must demonstrate its inaccuracy. It is surprising to observe, though one can find an explanation for it, that it is more difficult to explain the hypothetical character of science to a few elderly rabbis of the old generation than to the young who have scientific training and lesser faith. To such an extent has the awe of science and its explanations penetrated among a number of these rabbis.

Finally, I will add the following lines. I fear that you yourself may find it difficult to contest the foundations of the edifice built with great effort by these Thinkers of Israel. You know the saying of the learned man (see Letter 2854), cited by several of the early Sages and also by the Tzemach Tzedek* in a letter he addressed to the proponents of the Haskalah* in his era: "Love Plato, love Aristotle, but above all, love the truth."

With my blessing of success in your sacred mission, to draw the hearts of the children of Israel closer to our Torah, Torah of Truth and Torah of Life,

ה'תמט

ב"ה, י"ד אייר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים רב

פעלים ובעל

מדות מו"ה יהודא ארי' שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתב כ', כנראה שלא נתבארו דברי במכתבי האחרון כדי צרכם, ודוקא בנקודה עיקרית. והיא, תוכן הסעיף ע"ד החומר האפולוגטי, הוא לא ע"ד התועלת אלא להיפך ההיזק שעל ידו והנראה ביותר בתקופתנו זו, שזה נותן גם כן מקום לומר שאפילו בתקופתם לא זו היתה הדרך, אף שאפשר שלשעה הי' נראה שכר בזה. וטעמי ונמוקי, אשר האפולוגטיקה בעצם תכונתה הוא ענין של פשרה, וגם פשרה ה"ז היפך האמת, וסו"ס מוכרח האמת להגלות, ועי"ז נתקעקע כל הבנין הבנוי על הפשרה וגם המסקנות שבא אליהן ע"י עיון בשיטת הפשרה, אף במקרה שמצ"ע אמיתיות הן כיון שהם מסקנות שיטה האמיתית גם כן, ואף שגם מכבר היתה דעתי זאת מוחלטת בא הנסיון של שהותי בארצוה"ב והביא כמה ראיות לזה מענינים של פועל וגם מהנהגות של הנוער.

והנה באמת אין זקוקים להוכחות, כי כיון שתורתנו תורת חיים היא והאמת אחת היא, הרי כל נטי' מזה, אף אם תהי' הכוונה בזה רצוי', סופה להביא להיזק כיון שאין זו דרך התורה, ומי לנו גדול מחוקרי ישראל בדורות הראשונים שבודאי כוונתם היתה רצוי' במה שרצו לבאר כמה ענינים בתורתנו ואמונתנו שיהיו מתאימים לשיטת הפילוסופי' השלי[ט]ה בדורם, אשר בתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם באה עי"ז תוצאות הפוכות מאשר קוו להן, ז.א. שחלק חשוב מהם עשו את הפילוסופיא שלטת ולפוסק אחרון ובממדים גדולים כ"כ עד שהוכרחו מנהיגי ישראל בימים ההם לאסור העיון בספריהם עכ"פ עד לתקופה ידועה, ובודאי ידועים לדכוותי' כל הפרטים ואין צריך לקריאה בשם, וההיזק נראה הי' עוד יותר בדורות שלאחריהם, ובפרט בדורנו זה, אשר אפילו הבלתי מאמינים מבטלים שיטת החקירה ההיא ואומרים שאפילו בשם חקירה מדעית אין לה להקרא, ובסגנון חז"ל נמצא שיש חשש שיעקמו תורה שלמה מפני שיחה בטלה שלהם, ודוקא מחדשים האחרונים הביאו התמרמרות מיוחדה כגון זו והוא מאמר אור החיים הידוע של בעל המחבר תפארת ישראל, שכוונתו היתה רצוי' לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל. וכתב מה שכתב בדרוש הנ"ל, ולא עוד אלא שהביא סיוע גם מהמקובלים [ומוכרחני לאמר שנפלא ממני וגם מכמה כיוצא בי, איפוא נמצא זה בספרי קבלה הנדפסים], ובמחילת כת"ר עיקם פירוש כמה מאמרי חז"ל, ובשילהי חורף זה [ועי"ז שנתקבל ונתפרסם פירושו על המשניות בכלל] כמה אפילו מרבנים חרדים באמת הודיעו שמקבלים את האמור בדרוש הנ"ל [אף שאפילו בתקופה שלאחריו ובפרט בימינו שוללים אותן מסקנות המדע שבעל הדרוש לקח אותם לקו - אליו יתאים תוכן מאמרי רז"ל להבדיל], ולא עוד אלא שהדפיסו דעתם זו ופרסמוה בין הנוער ודור הצעיר ובלשונם אשר הקושיות על כמה מאמרי רז"ל משיטת ההתפתחות שיטת דרבין וכו' כבר מתורצות הן בדרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל!

ודוגמא עוד יותר מפתיעה: ידוע עד כמה נתלבטו בפירוש הכתוב והארץ לעולם עומדת, איך זה יתאים לשיטת קופרניק להבדיל וחשבו הענין לענין של מצוה לעקם פירוש הכתובים וכו' ודוקא שיטת היחסיות שבדורנו נתקבלה על אנשי המדע כאמת "מוחלטת" (מבלי שידגישו, לע"ע, על הסתירה שבדבר מני' ובי') ושיטה זו אומרת, ששתי ההשערות, מי העומד ומי המסבב בשוה הן, וכל קושיא שיש למצוא על השערה אחת תהי' ג"כ (בצורה שונה קצת) על ההשערה השני', וכן בהנוגע להגיאומטרי' של אקלידוס והחולקים עלי', שמסקנות המדע עתה שלכולן יש מקום וכל קושיא שיש למצוא על השערה אחת תהי' ג"כ (בצורה שונה קצת) על השערה השני'.

ולסייע לזה כתבתי ג"כ שיש להצהיר ובפרט לדור הצעיר שאין כל מקום לקושיות על דת ואמונה כשם שאין להקשות משמא על הברי, ועי"ז בטלה כל הדחיפה לכתיבת חומר האפולוגוטי ומתווך כמובן, וכיון שבטלה הדחיפה נשאר רק ההיזק מחומר זה, היזק הפשרה המצננת את האדם ו"מפשרת" את האמת, וכנ"ל לא רק מפשרת אלא לאמיתתה היפך האמת.

ובהמשך לזה כתבתי ג"כ דעתי, אשר כיון שמוצאו ממקום שם נתפשטה דוקא שיטת האפולוגטיקה וכו' שהוא יראה את האי-נכונות שבדבר, ומוזר הדבר אף שגם ע"ז ישנו ביאור שקשה יותר להוכיח השמא שבמדע לכמה רבנים זקנים מדור הישן, מאשר להצעירים העוסקים במדע ואין חדורים כ"כ רגש אמונה, עד כדי כך נשתרשה יראת המדע ושכלו אצל כמה מרבנים האמורים!

ואוסיף שורות הבאות: כיון שחוששני שגם בעיניו יקשה לערער את היסודות עליהם נבנה בית דחוקרי ישראל שכ"כ עמלו בוניו בו, הנה כבר ידוע הפתגם-החכם המובא בכמה מהראשונים ואמור ג"כ על ידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק באחד ממכתביו להמשכילים בימיו, אהוב אפלטון אהוב אריסטו, אבל אהוב את האמת יותר מכולם.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש לקרב לבן של בנ"י לתורתנו תורת אמת ותורת חיים.

ה'תמט
מו"ה יהודא ארי': וואלגעמוט, ציריך. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'שעח, ובהנסמן בהערות שם.

פשרה ה"ז היפך האמת: ראה גם לעיל שם, ובהנסמן בהערות שם.

איך זה יתאים לשיטת קופרניק: ראה גם לקו"ש ח"י ע' 181.

שיטת היחסיות: ראה לעיל חי"ב אגרת ד'רט.

פתגם החכם: ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תתנד.