Igrot Kodesh · Letter 5452 — Faith & Bitachon

B"H

16 Iyar 5717

Brooklyn

To my close relative, distinguished Chassid* who fears Hashem,

of fine conduct, of illustrious lineage,

Rav Shmuel Abba (Rav S.A. Shapiro, of Ramat Gan; see Letter 4866),

I greet you and bless you.

I have duly received your letter of 10/5 and the one preceding it. I thank you very much for this precious gift — a cane originating from a holy place. Our Sages say that a gift is given with generosity, and you have indeed given me all the details concerning it (the provenance: the last remaining object from the family of the descendants of Rabbi Pinchas of Koretz*, after the thefts of the Bolsheviks and Hitler; repaired by a Polish noble with a new pommel). Once again, I thank you very much.

I received, in its time, the Chok LeYisrael*, Sefer Devarim (which belonged to the "two brothers who were flogged" and which they kept in their prison for over twenty years in Moscow). I thank you doubly and warmly for all of this. May Hashem grant that good result from it for the greatest number. In this way, the merit of the public will come to your aid. And all together, within the entire Jewish people, we will merit very soon the fulfillment of the prophecy announcing the end of the period of "the rod that strikes" and the beginning of that of "the pleasant rod." According to Chassidus*, one can understand all of this, in particular, based on the commentaries on Pesach* by the Rebbe Maharash*, found in the sequence of Chassidic discourses entitled VeHe'erim and in the great sequence entitled VeKachah. These texts, which you will consult, draw a distinction between the "staff of our righteous Moshiach*" and the "staff that punishes" in the period preceding his coming.

In your letter, you say nothing of your state of health, and I wish to see in your silence the sign that all is well. May Hashem grant that you recover your strength in every sense of the term, especially as we are in the days between the festival of Pesach, the time of our freedom, and that of Shavuos*, the time of the giving of our Torah, which was "engraved upon the Tablets." And our Sages say: "Do not read charus (engraved) but cheirus (freedom)." May Hashem therefore grant that each person within all of Israel free himself ever more fully from everything that hinders the service of Hashem, which includes also problems of physical health, as our Sages emphasize (see Letter 5447).

Indeed, all the children of Israel were healthy and whole when they received the Torah, including in the physical and material sense. One can establish this very clearly by consulting the explanation given in chapter 49 of the Tanya* (see Letters 4382, 5447, and 5464) regarding the expression: "You have chosen us from among all the nations and tongues," according to which this election, in its evident dimension, pertains to the physical body in all its coarseness. You will consult this text.

With my blessing of good health and to give good tidings,

ה'תנב

ב"ה, ט"ז אייר, תשי"ז
ברוקלין.
מחות' הוו"ח אי"א נו"נ בעל מדות בנש"ק

מו"ה שמואל אבא שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום /5;10amp& והקודמו, ות"ח ת"ח על התשורה הכי יקרה מקל אשר ממקום קדוש בא וע"פ מרז"ל הנותן בעין יפה נותן על כתבו בפרטיות בהנוגע אליו ות"ח ת"ח עוה"פ.

בעתו נתקבל הספר חק לישראל ספר דברים, ותודתי כפולה חמה על כל הנ"ל, ויהי רצון שע"י האמור יתוסף גם בתועלת הרבים שזכות הרבים מסייעת ונזכה כולנו בתכ"י לקיום יעוד נביאנו בקרוב ממש שתכלה התקופה דמקל חובלים ותתחיל התקופה דמקל נועם, אשר ע"פ תורת החסידות יש לבאר זה ע"פ המבואר בדרושי חג הפסח לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש (בהמשך ד"ה והחרים, המשך וככה הגדול ועוד) בהחילוק דמקל דמשיח צדקנו ומקל רודה בתקופה שלפני זה, יעוין שם.

אין מזכיר במכתבו אודות מצב בריאותו, ורוצה הנני לפרש שתיקתו בזה שזהו סימן שבסדר הדבר, ויה"ר שיחזור לאיתנו בכל המובנים. ובפרט שנמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמן חירותנו לחג השבועות זמן מ"ת חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, ויה"ר שיתוסף בכאו"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה גם עניני בריאות הגוף וכמבואר גם בדרז"ל שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות, ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון שהבחירה בגלוי בעת מתן תורה הוא הגוף החומרי וכו' עיין שם.

בברכה לבריאות ולבשו"ט.

ה'תנב
מו"ה שמואל אבא: שפירא, רמת גן. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ד'תתסו, ובהנסמן בהערות שם.

כתבו בפרטיות: היום הפליג... ויתכבד למסור לכ"ק את ה"מקל" - השריד-האחרון של משפחתנו [נכדי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ], שנשאר, אחרי ה"גזילות" של הבולשיביקים והיטלר, ואני שמח מאוד על הזכות שהיתה לי, ושכל הדברים החשובים הללו באו למקומם הנכון. לרבי פנחס זצ"ל (אחד מהאחים "דיא געשמעסענע" [נכדי רבי פנחס מקוריץ] היה בן-יחיד רבי העשל זצ"ל ובת יחידה טריינה ז"ל, היא כלתו של בנו (או נכדו) של הרב לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל. והמקל הזה נפל בחלקו בירושה לבעלה. היא נסעה למוסקבה לבית-האסורים של האחים (רבי פנחס ורבי שמואל אבא ז"ל) והמקל אתה. ביום אחד, בעת גשם-שוטף ובוץ ברחובות, היא שברה את המקל. אחד מהנסיכים הפולנים שעזרו לנו תקן את המקל ועשו ידית חדשה הנמצאת כעת.

אודות שאר חפצי הקדושה שמסר - ראה לעיל שם, ובהנסמן בהערות שם.

הספר חק לישראל: שהיה שייך לה"געשמעסנע" והיה אתם בעת המאסר (יותר מעשרים שנה) במוסקבה.

ע"פ המבואר בתניא: ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'שפב. לעיל ה'תמז. לקמן ה'תסד.